הם קראו לך "וינס".
כי הזכרת להם את השחקן כדורסל.
הם קראו לך וינס, בכל פעם שהטבעת.
הם קראו לך וינס כי פשוט הזכרת אותו,
בעוצמה, ברמה, במשחק, בשאיפות...
הם קראו לך וינס, כי כמוהו היית הכי "אחלה" מכולם.
תמיד דואג לכל אחד, ואף פעם לא משאיר אף אחד מאחור לבד..
הם קראו לך וינס, ובאת. הלכת לאן שהם הלכו.
אבל עכשיו אתה מתחתי, קבור איפשהוא.
עמוק עמוק באדמה, במעין חור אפל ונידח.
ורק כי לא הקשבת לי. כי כשהם קראו- תמיד הלכת
וכשאני קראתי אף פעם לא באת.
אז עכשיו הם הפסיקו לקרא לך וינס, כי כבר אין למי לקרא.
חבל...
אולי אם הם ייקראו לך,
אז בכל זאת תבוא?...
ואני? אני לא מנסה אפילו לשאול.
כי כשניסיתי , לא באת, וגם לא תבוא.
הם קראו לך וינס
ואני..לא קראתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.