העולם הזה כבר מזמן איבד את התמימות שלו...
הכל כבר לא מה שהיה פעם, וגם מה שנראה שכן, רק נראה כך על פני
השטח.

לפעמים נראה לי שאני הבנאדם התמים, האמיתי, היחיד בעולם הזה,
המשוגע. אולי אני שייך לתקופה אחרת... אם בתקופת האבן היו
מחשבים....
כאילו, מה אתם חושבים לעצמכם?? הכל קורה כ"כ מהר... אתה לא
מספיק לשמוע על אסון אחד, ועוד שלושה קורים. וזה לא רק זה. הכל
רץ מהר מדי!! אנשים, תאטו!! תעצרו שנייה, תנשמו, תראו את הנוף,
את הקשת היפה שהייתה היום, את החתולה החומה-שחורה-לבנה החמודה
שראיתי אתמול, את הצמחים. תריחו את הפרחים.
מישהו פעם עצר להריח נרקיס? ויערה?
לנרקיס יש פשוט ריח מדהים!!
מדהים!

והפרחים הלבנים האלה... הם הם רק לא היו עושים לי אלרגיה....

אתם יודעים מה, אני מבין את כל אלה שלוקחים סמים. צריך להרגע
קצת מכל הבלאגן שמסביב.
מה שאני לא מבין זה אנשים שמעשנים.
זה פשוט מסריח!!

הכל הפך כ"כ סתם.
אין למה לקום בבוקר.....

עוד שרים מטומטמים, מורים מעצבנים, טלנובלות, דודו טופז...
הכל חרא..
הכל כ"כ לא ברור...
אפילו אני כבר לא בטוח אם אני רומנטיקן ציני, או ציניקן
רומנטי...

או אולי שניהם?