New Stage - Go To Main Page

מיה צ'רנו
/
דיווה

החלום שלי מאז שהייתי קטנה להיות איזה דיווה שתעלה על כל
העולם. אני זוכרת איך תמיד דאגתי שכולם יאהבו אותי לא בגלל
שהייתי מקסימה ונחמדה אלא בגלל שאני רציתי להיות מרכז העולם.
עוד כשהייתי קטנה אני זוכרת את כל המשפחה סביבי, תמיד הייתי
במרכז.
כל מי שלא התחבר אלי ובכל זאת רציתי שיאהב אותי, ישר התחלתי
לרדת עליו, ירדתי עליו אם הוא היה שמן, רזה, גבוה, נמוך, לבן,
שחור או סתם אחד. איכשהו נכנסתי לעולם הבידור, התחלתי לשחק,
לשיר, לרקוד, לדגמן, כל דבר שיגרום לאנשים לשים לב אלי ולכשרון
שלי. לאט לאט אנשים התחילו לדבר איתי כאילו לא הייתי סתם אחת,
ואני נהנתי מזה. הפכתי להיות לפופולרית בשכבה וכולם הלכו אחרי,
כמעט לכל מקום.
החבר הראשון שלי היה גלעד, הוא היה שכבה מעלי אבל לאחר שלושה
חודשים נפרדנו, אח"כ הוא יצא עם ליאת, החברה לשעבר הכי טובה
שלי, ישר אחרי שאני וגלעד נפרדנו הם התחילו לצאת. אני חטפתי
קריזה על שניהם, לא התיחסתי אליהם, הבנתי שאני לא צריכה אותם,
יש לי המון חברים. אז במקום ליאת התחברתי לרונית, היא הייתה
מתוקה כזאת, כולם אהבו אותה למרות שלא נראתה כמוני יפה, אבל
היה לה ביטחון עצמי. ביחד אני ורונית עשינו מה זה כיף, הלכנו
למסיבות של אנשים אחרים, פגשתי טרליין אנשים. באחד המועדונים
פגשתי את רועי, חתיך ממש, הוא הביא לי בירה או משהו כזה וישבנו
ושתינו וא"כ הוא חייך ונישק אותי. התנשקתי לפני זה עם גלעד אבל
מעולם לא התנשקנו ככה, הרגשתי דגדוג בכל גופי. הוא המשיך
לחייך.
כשאני ורונית חזרנו הבייתה דיברנו על רועי, היא אמרה שהוא מה
זה חמוד ומה זה כיף לי והכל. הייתי מאושרת.
ביום ראשון הלכתי לביה"ס כרגיל, גלעד התקרב אלי מאחור לא שמתי
לי, הוא אמר לי שהוא חייב לדבר איתי. רציתי לתת לו סטירה כזאת
מצלצלת שיחזור למקום שלו, למלונה. הוא לקח אותי הצידה, הוא אמר
לי שליאת נורא מצטערת על מה שקרה וגם הוא, הם לא ידעו מה קורה
כשזה קרה וששניהם מקווים שאני אסלח להם. הסתכלתי על העיניים
שלו, הן היו חומות זורחות, ממש לא היה לי אכפת ממנו, יש לי את
רועי עכשיו, מי צריך איזה צעיר שלא יודע מה הוא רוצה שחיט כבר.
לגלעד לא אמרתי שום מילה, פשוט הלכתי, ראיתי את ליאת מהצד וישר
הפנתי את ראשי לכיוון השני.
רועי ואני נפגשנו באיזה חור, הוא רצה שאני אפגוש איזה כמה
חברים שלו. הוא לקח אותי לאיזה מקום חשוך, באו עוד שלושה חברים
שלו, הם התקרבו אלי, הם כולם נראו גדולים כאלה די פחדתי, הם
הציעו לי מנה מריחואנה, לא סירבתי, חזרתי הביתה עם כאב ראש, לא
זכרתי מה קרה גם ממש לא היה לי אכפת, למרות שפחדתי, פתאום
התגעגתי לליאת כי תמיד היה לה משהו חכם להגיד והיא תמיד עזרה
לי. הרמתי את הטלפון וחייגתי אליה, היא ענתה, אמרתי לה שאני
ממש רוצה לדבר איתה. לאחר חצי שעה היא באה לבד, חשבתי שגם גלעד
יבוא, אבל הוא לא בא. ישבנו על המיטה שלי וסיפרתי לה על רועי.
היא לא אמרה כלום, היא רק בכתה והחזיקה לי את היד, היא אמרה
שהיא מצטערת ואני סלחתי לה, האמת היא שסלחתי לה כבר ממזמן.
עכשיו יש לי גם את רונית וגם את ליאת וגלעד. את רועי לא פגשתי
יותר, ממש לא רציתי. והחלטתי להיות משהו אחר בחיים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/1/02 3:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיה צ'רנו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה