יוחנן באנון / געגוע |
לבכי העננים, המורידים דמועתיהם
בקו ישר ורצוף
אל פריחת האביב הקרוב.
על התכרבלות תחת שמיכה חמה
ובעיקר על געגועים, מאוויה של נפש טהורה
המסתתרת בתוך גוף שחולצתו הוסרה
בליל ירח מלא מול ים גואה ורוגש
מסתורי,,,מחכה
כמוני, כמוך, לבא האביב והסתיו
עונות האהבה השקטה, העצובה.
בה נתכרבל תחת הגלבוע
ונספר את שידינו כותבות
ופינו אינו מסוגל לגלות.....
את שנפשנו מכסה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|