ציפי / חמש דקות לפחות |
חיבקתי את ערן בחזקה,
בידיים, ברגליים, עם הגוף
לא נוגעת בריצפה.
מנשקת, מחבקת,
מוחצת עד כמה שאני יכולה.
מתמסרת לחיבוק שלו
עד שנשארתי בלי נשימה.
והוא, הוריד אותי לריצפה בזהירות
הסתובב ויצא מהבית במהירות
אמר לי "חכי,
רק שתי שניות"
חיכיתי,
מה יכולתי לעשות?
חזר אחרי דקותיים עם מתנה
פוסטר ענקי של שנינו, לתלות מעל למיטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|