[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








במעמקים הכחולים של הנוף היא ראתה אותו. היא הרגישה כמו
האבירה על הסוס הלבן למרות שעמדה יציבה ונטועה על הקרקע, בעוד
הוא דוהר לעברה ומותיר מאחוריו שקיעה אדומה ומים.
בשניות ספורות הוא מגיע אליה, יורד באלגנטיות מהסוס ונושק לגב
ידה. אחר הוא מבחין כי הרוח מקררת את עורה העדין ומכסה עליה
בשכמייתו המהודרת. ואז, בדיוק כשהוא מתכופף מעט לנשק לה, היא
מתעוררת.


כל גופה רועד וכואב והיא עוברת לשכב על הבטן. החטוטרת שעל גבה
מפריעה לה לישון. היא איננה יפה, ואיננה עדינה. היא כל כולה
נסיכה מכוערת.
באף אגדה לא היתה נסיכה מכוערת, וג'סי גדלה על דור האגדות כמו
שלגיה והיפיפייה הנרדמת. היא הרגישה מובסת. היא היתה בת 23 ללא
נישואין וללא מחזרים. סתם עד נסיכה תל אביבית ברפש.

שמלתה האלגנטית בצבעי האפרסק הכהים יותר גלשה במורד כתפיה.
כפתורי פנינה נפרמו, המוני כותנה הורמו מעלה. הנה היא, והנה
הוא מעליה. הוא מלטף לשערה והיא מחייכת, הוא מביט עמוק לעיניה
והיא מנשקת את כל פניו. את העיניים, האף, הצוואר, השפתיים. היא
לא עומדת בזה, היא גומרת באנחות קצובות, אחר כך בצעקות
שבריריות באוויר, ומאוחר יותר בנעיצת ציפורניה אל תוך גבו
וירכיו החשופים. אהבה.


הוא דוחף את ראשה מטה, בלי שאפילו פרם את כפתורי חזייתה, והיא
כרגיל לא עושה בעיות ומוצצת עד שנמאס לה, ואז היא עולה בחזרה
למעלה ופותחת רגליים. הוא בכלל לא מביט אליה ישירות, מבטו נודד
לעברו השני של החדר, ותוך כדי שהיא עושה קולות כדי שהוא ירגיש
גבר הוא פולט 'היי תראי איזו תמונה יפה של היטלר תליתי אתמול'.
היא מתרגזת ולא אומרת מילה. רק נושכת את שפתה התחתונה בסלידה.

בחודש אביבי אחד נולד להם ילד. ריחו של פרחים ועשבי תיבול,
לפעמים של עשן ולפעמים של זיעה, כריחם הבריא של כל ילדי
הממלכה. האב מבטיח לו את כל אשר לו כשיגדל ויבגר, האם מבטיחה
לו אהבה עד אינסוף שליבו יהיה קצר מלהכילה. היא חובקת אותו
קרוב לשדיה, נותנת לו מנת אם ראשונה, ולוחשת באוזנו 'תסתכל
ילדי על אבא, כי כשתהיה גדול תהיה בדיוק כמוהו, רק שתהיה יותר
נאה'. הילדון ממצמץ ושותה.


באמצע החורף היא מקבלת צירים ואין לה מושג מי האב, אבל היא
חושדת בזה שמכריח אותה למצוץ לו ולבלוע כל טיפה. היא אורזת תיק
ולוקחת מונית ובבית החולים כעבור יממה שלמה ומכאיבה נולדת לה
במזל טוב תינוקת פגומה. תינוקת עם בעיה בלב. היא אינה מביטה
בה, אלא רק מחווה בידיה תנועה של גועל.
מאוחר, כשהוריה הפולנים באים להביט בתינוקת, גם הם מעקמים אפם
והולכים משם בלי לבדוק מה שלומה.

האביר על הסוס הלבן נשלח למלחמה נגד אבירים אחרים. היא נשארה
לבדה בטירה הגדולה עם תינוק שפועה בהדים כל הזמן. כעבור כמה
שבועות של ציפייה מלאת נדודיי שינה, היא מקבלת את מכתבו הראשון
בו הוא מתאר לה את המחלקה. הכתב השני שמגיע ממפקד המחלקה הוא
מכתב פחות אופטימי. בחותם שעווה הוא סגור, ומכיל בתוכו רק את
הכתובית 'הוא מת, הוא ייקבר פה אצלנו בשדה הקרב'. בביתו.


ואז ג'סי קמה מהמיטה עם חיוך ומצחצחת שיניים, ומבינה סוף סוף
שכל סוף זה התחלה ולהיפך, ושאפילו באגדות לא הכל אוטופי כמו
שהיא חשבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא זכיתי באור
מין ההפקר







ביאליק מחכה
לאפשריות העריכה
שיפתחו


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/1/02 4:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מייגן אלפבה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה