המוט החלוד כמעט ושרט אותי, אבל קיפצתי בדיוק בזמן. בלי לשים
לב. האינסטינקטים החייתיים נכנסים לפעולה כשאתה רץ, הראש לא
חושב על כלום. אתה פשוט רץ ורק חושב איך לברוח. שהיא לא תתפוס
אותך. ואני רצתי. הו, איך שאני רצתי. לו הייתי מכיר איזה אל
יווני, בטח הייתם חושבים שזה אל הרוח, דוחף אותי בגבי הלאה
והלאה. רחוק ממנה. שלא תשיג אותי. והאל היווני הזה, אל תראו
אותו סתם נושף בכל הכוח. הוא כל הזמן משנה זווית. וכך הוא דוחף
אותי, מנווט בין כל הבתים הקטנים האלו, ההרוסים, בחושך. אבל
חייב להיות כאן אלמנט של אינסטינקט. אתה מרגיש כמו חיה. טרף.
טרף שבורח מהנמר. או הלביאה. או העיט מעליך. רץ, בורח. רחוק
ממנה. רק שלא תשיג אותי. ואתה שומע את הנשימות שלך, הכבדות,
המתגברות. כמו חיה. רץ, אינסטינקטיבי, בלי לחשוב, מתנשם. לו
הייתי מכיר איזה אל יווני, בטח הייתם חושבים שזה אל הזכוכית,
שמשאיל לי לרגע את כל הנשיפות שלו. יש לו כאלו נשיפות חזקות,
כל כך חזקות שהוא יכול לנפח בועת זכוכית ענקית שיכולה להכיל את
כולי. וככה, אני ושני האלים לצדי,  רצים, בורחים, מתנשפים.
האינסטינקט פה הוא קטע חזק ומרכזי. חייב להיות כאן אינסטינקט.
הלאה והלאה. רחוק ממנה. שלא תשים עלי את היד הגדולה שלה. פעם
לקחתי את הילדים לאיטליה, לאיזה מוזיאון שהיה פעם מרתף עינויים
או בית כלא. והיה שם מלא פסלונים של איזה אל קטן, או מלאך. היו
לו כנפיים ברגליים. אני חושב שגם הוא בא לעזור לי. כך שבכל פעם
שהיה מכשול, בלי לשים לב, הוא היה מעיף אותי עם הכנפיים הקטנות
ברגליים שלו. וככה אני רץ, בורח, רחוק ממנה. בין סמטאות, בין
הבתים ההרוסים, מקפץ בלי לשים לב, לא נתקל בשום מכשול. זה לא
רק האינסטינקט. חייב להיות אלמנט ברור של אינסטינקט, אבל זה לא
רק האינסטינקט. שלושתם עוזרים לי. המלאך עם הקפיצות, אל אחד עם
הדחיפות, והארטיסט האלוהי עם הנשימות. כולנו יחד, צוות,
בורחים, רצים, רחוק ממנה, רק שלא תשיג אותי, תשים עלי את היד
שלה.

אבל כנראה שהכל בראש שלי. לא אל הזכוכית הנושף, לא אל הרוח
הדוחף, לא המלאך המקפיץ. כי לי אין הסבר אחר למה פתאום נפלתי,
מחוסר כוחות לחלוטין. לא יכולתי לזוז. קפאתי. רק שמעתי את
נשימותיה הכבדות. היא מתקרבת. ומתקרבת. אני יכול להריח את הפה
המסריח שלה מכל הקורבנות הנרקבים שם בפנים, אצלה בבטן. עד
עכשיו אני זוכר איך היד הכבדה שלה תפסה את הרגל שלי, מנסה
לזחול, לברוח רחוק ממנה. אבל אז הבנתי. אין מה לעשות.
המציאות תפסה אותי. חזק.