פשוט  Let go.
ככה מאמן הנינגיצ'ו שלי היה אומר כשהוא נושם נשימה עמוקה
ומחווה עם היד תנועה ארוכה כזו שנעה מהגוף כלפי חוץ, כולו רוגע
ושלווה, עוצם עיניים לרגע Let go, פשוט Let go.

זו הדרך שלו להעביר לנו את המסר שלו, Let go
ה- Let go  הזה נשאר איתי, למרות שנינגיצ'ו לא עשיתי כבר שנים
(וואו - איך שהזמן עובר).

עכשיו. כשפתאום קצת קר וקצת עצוב
ופתאום נורא בא להרים את שפופרת הטלפון ולהבטיח הבטחות, שמי
יודע כמה זמן יחזיקו הפעם, להרגיש חזק, לדעת שההרגשה תעלם
מתישהו.
להתגעגע. לדעת שמחר זה אולי כבר לא יהיה ככה.
Let go. כשצריך לעשות Let go לבן אדם, זה קשה.
אבל זה מה שצריך לעשות.
אז אני לא ארים את השפופרת עכשיו.
ואני לא אצלצל אליך.
ואני לא אספר לך שעכשיו אני מתגעגעת.
לחיבוק שלך. לנוכחות שלך לצידי במיטה.
לעיניים היפהפיות שלך מסתכלות בי במבט אוהב בבוקר.
לידיים ולמגע שלך.
אני לא אגרום לך בצורה כזו או אחרת להגיע לכאן לישון איתי.
כי מחר, זה יכאב לך.
אולי.
וזה לא כדאי. Let go , זה עדיף לשנינו.
אתה חושב שלך קשה.
אני מסכימה. אבל גם לי לא קל.
אני צריכה Let go to you כשאני יודעת שאתה גם היית מעדיף להיות
כאן.

אני כן אוהבת.
כנראה לא מספיק.
לא באופן תמידי ורציף.
סליחה שפגעתי.
אני פוגעת בדרך כלל הכי הרבה במי שאני אוהבת.
במי שקשה לי לעשות לו Let go, ואז אני עוד קצת מושכת...
תעשה לבד את ההקשר.

לב
תודה על הכל.
אתה מקסים ונהדר.
ואני לא הייתי כזו.


גאיה שלך.


וכן, גם אני זוכרת כמה כיף היה.