|
הבעל והאישה נכנסו לבית הישן
סוף סוף כבר עברו 30 ומשהו שנה
הדלתות היו קצת חורקות
החלונות פתוחים
והבית כבר התחיל לגדל בתוכו צמחים
הבית היה מן בקתה קטנה באמצע יער
אך בשביל הבעל והאישה זאת לא היתה סתם ביקתה
זה היה בית.
הם ראו את הבית
והתחילו להזיל קצת דמעות
"איך השנים עוברים... והזכרונות נשארים..."
הם הסתכלו על התמונות הישנות כשהבעל נתן לאישתו חיבוק חם
מעבר לחלון הפתוח הם ראו את העצים שנשרפו מלפני שנה....
העצים שאיתם גדלו...
העצים שאותם זכרו...
לפתע צצה מן מחשבה
לשקם מחדש את המקום להפריח חיים
כשהכל יחזור למה שהיה לפני 30 ומשהו שנים...
מסתכלים על הקירות עשויי עץ... קצת צביעה להם לא תזיק
ואת התמונות הישנות מהכורי עכביש צריך קצת לנקות
לגזום את הצמחים שבתוך הבית גדלו עם השנים
ואת הריצפה לנקות מהאבק, עפר והחול
כך יעשו את העבודה לאט לאט
עד שהבית הישן יהפוך לבית הנופש של המשפחה
והעצים... הרבה עבודה אין, מה לעשות
הם יגדלו מחדש פשוט צריך לחכות
וכך ההווה יביא את העבר
השנים ישארו והזכרונות יתממשו,
כמו רצונם של הבעל והאישה... |
|
|
הקטע הוא לא
לחזור על עצמך
פעמיים.
("המדריך
לסלוגניסט
המתחיל" בהוצאת
בוליביה ושות') |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.