לפעמים הייתי רוצה
ל"חפור" בגופך
לטלטל ישבנך
לא היות מתחשב ועדין
להיות כמו "פירט" אדיר

ואז שוב לשקוט
להיות כמו חתול אשפתות
לתקוע הראש בין שדייך
ולנשום את הריח של מחמדייך
לעצום העין ולחלום עדיין

ואז שוב כמו גל
להסתער אל על
ולרדת ל"שם"
ולעשות באלאגן
בשפתיים אילמות ה"הן"

ואז שוב להתכרבל
להיות צמוד ללבך ללא עצב
לעלות ולרדת לפי הקצב
כל כך עדין המסע
בתוך מנהרת התשוקה

להיצמד לאוזנך
ובעדינות לשאלך
תוך נישוק הצווארך
ונשיכת הכתף
האם לגמור בתוכך?



הנוסע השמיני