יושבת לי ליד המחשב, איי סי קיו מימין, איימש משמאל ותנור בגב.
חם ונעים. מסתכלת החוצה ביום חורפי ולפתע מבחינה בעץ הדולב הכל
כך אהוב עליי. מאות עליו הצהובים שולחים אליי ידיהם וברעדה
מבקשים מקלט חם.
קר להם, רטוב להם, צהוב להם. צמאים לקצת יובש, רועדים לטיפת
חום. הלוואי והיו יכולים קצת לשנות צורה ולהפוך, ולו רק לשניה
אחת, לעלה קנביס. מגולגלים, מכורבלים בתוך עצמם, סופגים חום
מהגפרור שזה עתה הדליק אותם, מרגישים את הבריזה של המאושר
שברגע זה ממש שם קץ לחייהם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.