[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון ביגמן
/
קונדום

אחרי חמש דקות שעמדתי בחוץ, אזרתי סוף סוף אומץ להכנס.
בחנות היו  ילדות קטנות בנות 12, בחור צעיר בן 25 וזקנה.
נעמדתי בתור בתקווה שעד שיגיע תורי החנות תתרוקן, הזקנה נעמדה
מאחורי.
"בבקשה", אמרתי לה, מפנה לה את מקומי באבירות.
"זה בסדר אישי הצעיר", היא חייכה, "בגילי אני כבר לא ממהרת
לשום  מקום".
"אני מתעקש", אמרתי, מייחל בליבי שתסכים.
"הנוער של היום", היא אמרה, "כל כך נחמדים ומנומסים. אבל זה
בסדר ילדי, אני אחכה."
שתי הילדות שלמו למוכר והלכו, מצחקקות להן בטפשות.
"אפשר לעזור לך?" שאל אותי המוכר, שנראה כעת מאיים מתמיד.
שמתי את עצמי כלא שומע, בתקווה שיפנה לזקנה. לצערי זה לא עבד.
"ילד!" הוא קרא, "מה אתה רוצה?"
"יש לך קונדומים?" שאלתי, כמעט ללא קול.
"מה?", הוא שאל, "לא שמעתי".
"קונדומים", אמרתי בשקט. הזקנה שלידי חייכה חיוך מוזר.
"אני לא שומע אותך ילד, דבר בקול".
"קונדומים!" צעקתי, "יש לך קונדומים?!"
הזקנה הסמיקה, ושתי הילדות שהיו בדרכן החוצה עצרו לרגע, ואז
המשיכו לצחקק ביתר טפשות.
"קונדומים אתה רוצה? אין בעיה. איזה גודל small, medium or
large?"
"אההה" גמגמתי, למען האמת לא היה לי מושג.
"אני צוחק אתך", הוא אמר, והזקנה גם היא גחכה חרישית.
"בן כמה אתה?"  
"חמש עשרה"
"וזו פעם ראשונה שלכם?"
"כן"
"הפעם הראשונה מאד חשובה", הוא אמר בידענות, "בחורה שלא נהנית
בפעם הראשונה תגדל שלא לאהוב סקס כל החיים שלה". יופי, חשבתי
לעצמי, כאילו שלחץ זה מה שחסר לי עכשיו.
"אתה צריך להיות עדין אתה", הוא המשיך בשלו. "להחדיר אותו לאט
ובעדינות".
המשפט הזה לווה בתנועות ידיים וולגריות שהזכירו לי את שיחת
ה'איך באים תנוקות לעולם' עם אבא שלי.
"הכי חשוב זה שהיא תהיה כמה שיותר חמה לפני, חשוב מאד שלא תלך
על זבנג וגמרנו", ברור שהוא היה משועשע מאד ממשחק המילים שלו.
"תתן לזה זמן".
סוף סוף הוא הבחין במבט המושפל שלי ובזקנה המחייכת: "אני רק
רוצה לעזור לך", הוא אמר, "פשוט יש לי נסיון בדברים האלה. אתה
יודע עם כמה בחורות הייתי בחיי?".
מה הוא רוצה שאני אנחש?
"קדימה תנחש". הוא אמר.
"לא יודע", השבתי, "שלוש?"
הוא לקח את זה קשה. "נראה לך? הייתי עם יותר בחורות ממה שפספוס
כמוך יראה בחיים שלו".
בשלב הזה  הזקנה כמעט ואבדה את שיווי משקלה מרוב צחוק.
"זה יעלה לך עשרים שקל", הוא אמר בזעם, ונתן לי את השקית.
שלמתי לו והלכתי.
בדרך החוצה שמעתי את הזקנה: "אני רוצה שתי חפיסות ממה שהוא
לקח".
כשחזרתי הביתה, הלכתי לחדר של אח שלי, "קח" אמרתי לו. "זו פעם
אחרונה שאני עושה לך קניות".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בנות הן כמו
מכונות כביסה:
לא משנה כמה
תנסה לא תצליח
לתקשר איתן, אם
תעזוב אותן הכל
יכול להתפוצץ
ולהישפך על
הריצפה, אם
מעצבנים אותן הן
מתחילות ללכלך
ובעצם הדבר
היחיד שהן טובות
בו זה כדי לפתוח
את המכסה שלהן!


DSI


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/1/02 7:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון ביגמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה