מוקדש באהבה לדפנה

אם שתיקה מביאה
עימה שמיים אז הייתי
נוסע עימה.

אך היא נעימה
כמיטת מסמרים
הדוקרת עכשיו
את גבי המתלהט
ואני כמעט מהבית
יוצא ומתחרט

כי אין לי סיכוי לעמוד
בפני יופייך קסיופאה
אולי רק להחלץ מפני
טלפיה של היפה מכולן

אשר את ליבי שבתה.
מיטת המסמרים הכאיבה
הקומקום שרק. יצאתי
מהבית בשתיקה כי לא היה
לי מה לומר.

אז יצאתי מהבית
הלכתי ברחוב ומצאתי
אותך את כליל השלמות
ואלילת היופי ונדבקתי בחיידק
חיידק הבמה שבא איתך

ושכחתי בזכותך את מיטת
המסמרים ואת הדקירות החוזרות
ונישנות על גבי, והיה טוב.
ואז הלכת ולא ראיתיך יותר
וגם לא היה לי אחרי מי לחזר
כי רק לפיתחך אערב ורק
ליופייך אני צמא. אז חיזרי .

ועכשיו אני יודע
שאם שתיקה מביאה
איתה שמיים אז אסע עימה.
ואגיע אלייך על מגש של כסף.
לממש אהבתנו.