אני גוסס איך הגעתי לפה? למה אני מה עשיתי? את כלבה
שתמותי למה לא את למה אני?
"אני מתאבד זהו אני לא יכול יותר שיישרף העולם."
כמה פעמים אמרתי את זה? אין לי מושג אבל המון,
כל כך הרבה שאפילו התחלתי להאמין בזה.
כל הזמן אתה יושב וחושב אני רוצה למות,
למה נולדתי? אבל באמת אתה רק רוצה קצת תצומי
לרב מבחורה או סתם להרגיש שאיכפת למישהו.
רק לא צריך להגזים. כי אז כולם אומרים לכך
שאתה רק מדבר ומזיין ת'שכל ואין לכך אומץ
אבל אתה יודע שהם טועים, אבל עמוק בפנים
אתה לא רוצה להודות בזה כי הם צודקים.
אז אתה מחליט אני אוכיח להם אני אראה
להם הם עוד ילמדו לקח כשאני אמות, אבל
כבר מאחור מדי אני מאמין בזה, אני רוצה למות.
אז אני לוקח כדור זו לא התאבדות זו רק כזאת סתם
בשביל הקטע בשביל הפוזה.
אתה לוקח כדור אחד, שתיים, ארבע מחקה, כלום לוקח
שש עשרה. כלום למה חצי שעה אחרי אתה מסטול
רצח אם אתה תעשן גרס כל היום לא תגיע למצב הזה.
אז אתה יושב מדליק סיגריה חושב קצת אומר למישהו הוא
מפרק לך את הצורה במכות, טוב לא בדיוק מה חשבתה
עליו אבל נניח. אצלי לא פירקו לי ת'צורה.
אבל צרחות קיבלתי, בסוף לא נתנו לי לישון ואני רציתי
יותר מכל דבר בעולם רציתי לישון ולי יש אינסומניה,
אז בסוף ישנתי קמתי פגשתי את אותה ידידה פגשתי אותה
כבר לעשן לא יכולתי היא הייתה צריכה להחזיק לי את הסיגריה.
טוב למשנה היא סחבה אותי הביתה גררתי את עצמי למיטה ולישון
בחיים שלי לא ישנתי טוב יותר כמו מת אולי כי גססתי או סתם כי
הייתי
הרוג אני לא יודע. טוב כמתי בבוקר אני חי טוב זה עבד דאגו לי
ואני חי
מעולה טוב בה חבר שלי יושבים אני מקבל עוד צרחות,
"תגיד מה לא בסדר בפנים שלך?" אני חוזר להקשיב לו משהו פה
לא בסדר הפנים שלי נמתחו כמו גומי ו הלשון מתחילה להתנפח ו
לגלוש
החוצה, אני אשכב קצת זה יעבור טוב רבע שעה אחרי זה אני מתחיל
להיחנק
ידידה של כבר פה, כנראה ממש איכפת לה, עוד רבע שעה אמבולנס
בדרך אני נחנק לא כיף אני יודע. חדר מיון אני כבר בהתקפים
לוקחים אותי לחדר ומתחילים לעבוד אני כבר לוקח אויר פעם בה
2 דקות, וחזרנו למקום שממנו התחלנו אני חושב שכאן בערך
התחיל הסיפור הזה ואני שומע את הרופאים מדברים אני לא קולט
כלום
אני עסוק בלגסוס מצחיק זה משרציתי, חלמתי על זה אני עשיתי את
זה בגלל
כלבה מזדיינת שבכלל שונאת אותי "אני אוהבת אותך כידיד" בת
זונה
אני אהבתי אותך אני עדיין אוהב ו את אפילו לא כאן אני לא רוצה
למות
אני רוצה לחיות אבל עכשיו מאוחר מדי אני גוסס הייתי חייב למות

כדי להבין את זה. אולי אם רק אני לא אמות אני אשתנה אני
מבטיח,
אני צריך סיגריה אבל אין לי אפילו לבקש אני לא יכול, רופאים
עובדים עלי
מצילים אותי אבל זה לא עובד אני מרים ידיים, אני נכנע זהו הכל
נהיה שחור,
אני מת.
אור פותח את העיניים אור לבן לא רואים כלום אני מסתגל אני רואה
אנשים  
חבר שלי, רופאים הורים. אני חי תודה. אני שוכב כאן כבר יום
והיא אפילו לא
התקשרה, כלבה. אני יוצא מכאן ואני חי ו זה נגמר גם היא בחיים
חבל
אבל למי איכפת? אני חי ו היא לא כאן צדקתי היא כלבה אני לא
צריך אותה.
טוב ששרדתי אני  למדתי שכל החרא של הפוזה הזאת יכול לחזור אליך
וזה
יכאב מאד אני בטוח שאני לא הראשון שזה קרה לו ובטח לא האחרון
(חבל),
אבל אני למזלי שרדתי אבל לאנשים אחרים לא היה כזה מזל, אז אני
לא
חושב שאני אגיד משהו על מוות בלי לחשוב על זה קודם לפעמים
אנחנו
אומרים דברים בלי לחשוב ואחר כך אנחנו חייבים להוכיח אותם
במקום    
לוותר. בבקשה תחשבו לפני שאתם עושים משהו כזה כי רק רגע לפני
המוות
מבינים כמה באמת רוצים לחיות.