טקסט אוטומטי

והיתה פעולה שהפכה לצליל כחול בחלל ומאז לא ידענו להיעלם. לא
רצינו לשתות מיץ פירות והמים לא באו, לא היה צריך לחפש את הקול
האדום, זרזיף של תמימות כבר שקע והאדמה קלטה את העיוורון
המקסים שתקענו בין רגלינו. אנחנו עומדים מאושרים וכלום קרוב
מאוד משתטח על גבו ויונק מהפיטמה שצמחה לנו על הישבן, משהו
מרגיע מתעלה ומשתחרר ומחליף את השקט הדומע שהיה נוכח על גזע
השממה.

מורד הירח מולבן בסיד אפור. החרקים קוראים לנו להתחמק ממחשבות
מפוצלות מדי - יש משפט שמיועד להתעלם מהאשמה הגועלית. משהו הלך
בלי שהרגשנו, היינו מרוגזים, ולא עקבנו באפנו אחרי הרוח הכחולה
המשחקת בשערן של הזקנות. השמש מתבוננת בהשתוללות שמתרקמת על
גופנו אחרי הצהריים ומפילה אותנו אל המיטה, למשחקי התגוששות
ולהנאה שעוטפת את מי שפוגע בדם הלבן. מה שרוצה להתקלח מתייבש
בחוץ, מעשן את עצמו לדעת על כבלים ארוכים של רכבל. הארכה
שקיבלנו הספיקה בדיוק לחכמה שטיפח אוגוסטוס ביום הקודם, וטיפה
אפלולית התייצבה על להב המדחס כדי ללגום את כל מה שנשאר מהאבר
המתארך של הבדידים. מה קרה לגניחות שהשקנו אתמול, מה הצום תרם
לעייפות, האחרון שהתלקח התבייש להסתכל בערבי שהתחלף בקצה הדלת
הימנית ומשאבה קטנה פרקה עלינו את הצבע שערכתם לי בלי שאמרתי
לאהוב את השמישות אשר נערמה על העיניים.
אין סיבה לראות בעוף המעונה את התוצר המעשי של השתיקה, האבנים
שרקו לו ארוחה מספיק מגונדרת בשביל להשתמע גם מחר והחברה של
מיכאל רוצה להתקבל לאספת המחשבות של פולי האברשים ממידלנד. מה
היה קושר אותנו לשמיכה המתבטלת מעצמה אם לא היינו מצטלמים
בעירום מעובר משוחרר מצלבים ומחרשות מקולקלות, אנחנו כמעט
משופעים מרוב שיפשוף מכני מתלהט במזלות כבד ועכשיו. יש עבודה
שמתחפשת לעפר הפוך על מנת להקשיב לשמרים המתקבצים בים השכחה,
ההבנה בין החיפוש של חני לקבלת ההשמדה ככשלון של הטיפשות
המתרוששת היא שיטה שמורה עד רשע של חירחור המלגזות. כי מה שטוב
בהריון המתנייע על הארץ הכחולה הוא הסיפוק שמניבה גדולת הגחלים
הצועקים והשימוש בלוחמי סיליקון עובר רק אם לוקחים את המינון
המקצועני כהשתלחות גרובה ולא מובנת.

אני שיכור מלבנים שפוכים ומזיהום תולעתי של הכרכוב, המיבב למען
התעשרות האברכים. מוזר לכלוא את השמלות המהופכות במשגלים קרועי
עבר וחלומי אבטיח, עד שהירוקת מתייבשת על המכונית שמקריבה קרבן
מחליא של אדוני ייחום כוזב. מולדת הירקות היא האזור שבו למדת
להתווכח עם רהיטים גשומים, כסף מתלבן בין התפילות המתרחקות
והשימוש בדאונים כבר לא משעשע כמו שהתכוון להיות לפני ההתרחשות
האחרונה. כל מי שנוסע להרים מרגיש את השקיפות שנכפתה על השמים
בכיוון האחורי של השינה, ויש חופש להרגיש כלולים במדמנה עורקית
משעשעת.
צדק הוא הלבד שחונק את אלה שרוקדים בלא תשוקה רפואית.