[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בלו סקאיי
/
שונה... קצת.

לשפוך הכל.
פשוט לפעור את הפה ולשחרר את כל מה שרק הסתרר שם למטה מעולם...

לבטל את כל חילופי העונות.
להמטיר גשם בקיץ.
אננסים מלבלבים בעת שהשלג צונח אט אט מהשמיים הקפואים.
חצי שנה עברה. חצי שנה של כל כך הרבה וכלום.
של שתיקה וכל כך הרבה מילים שנשפכו לחינם.
מיחזורים של מחשבות של רגשות. מעגל עטוף בשלשלאות לוחצות יותר
ויותר.
גוף משתנה, מתפתח, זונח איפיונים ילדותיים. אך מה הוא הגוף
הזה... סתם מצבור של פחדים כעסים ודכדוך עצמי תוצרת בייתית.
השמחה היא לא שמחה ואף העצב הוא סתם אשליה. אז מה אני...
פעם ידעתי. פעם באמת היתה לי תשובה. הכל היה כתוב לי על כרזת
פיפרוס שחרחר. שחרטתי בדמיוני. הכל כהה... באמצע קצת אפור...
ובסוף יהיה טוב. "וכשהכל יגמר כשהסיפור יסגר..."
את העמוד האחרון תמיד הותרתי תלוש מחוץ לזיכרון... מי יודע
אולי יום אחד יהיה משהו שישכתב את צורת החשיבה.
מה שקרה,
ששבר את המסגרת הזהובה. הטילה על הריצפה. שעדר ג'ירפות עצבניות
טיפס עליה ומעך עד שלא נותר פירור. לא אוכל לספר... או שאוכל
אך למי בעצם יש כוח... ומי לא מכיר... כאילו שאני כזה שונה,
מיוחד... כמו שחושב את עצמי... זה שכל העולם בוכה עליו... הירח
מפנה לו עורף.
הרי יש לו חברים נהדרים, הורים מהממים, יכולות שהרבה היו כל כך
חושקים בהם... אפילו לגעת באנשים... הוא יכל. אז מה רע... מה
לעזזל כל כך כואב. דואב שורף. למה הוא נופל ונכנע מכל נשיפה.
מרגיש לבד. מרגיש שכל מה שנכון הוא באמת נכון, רק לא עליו. למה
כותב קטע מלנכולי שחוזר על עצמו. מיבב שוב ושוב. כמו איזה כלב
עזוב. כותב שירים עצובים חולה במחלות בשלל צבעים. ויוצא לו
איזה סיפור מלבלב פה ושם..... אך לא זז מהנקודה שבחר להתמקד
בה. כמה שהוא טוען משתף, שותף. הכל נשער מבפנים. אומרים לו לך
תעשה את זה... את זה... בעתיד יהיה לך יותר טוב...
הוא שונה. הוא באמת שונה. הוא באמת רצה להתנדב, הוא באמת רצה
להגיש את הלב על מגש לכל מי שרק ביקש. באמת מצא מישהי לאיזה
חודשיים שעקרה לו כמה שיניים אבל גם זה משהו לא..? התחיל ללכת
לים למדוט מול אנשים שמסתכלים וחשובים ובוהים שהוא כל כך פוחד
מחצי המחשבה שלהם... בכל יום קפץ לרקוד וואלס עם כרישים. פער
פה אמר. צעק אפילו קצת רקד וזעקקקק או אילו זעקות לעננים
המקפצים במרומים. אז אולי באמת הבחור קצת שונה.
אולי הענן מעליו הוא רק ריכוז של כמה אדים מזעריים. ומה שלא
יגידו. ומה שהוא לא יגיד...זה לא משנה.
הוא לא אותו אחד מלפני חצי שנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בלי חוכמות,
כשאני עושה את
המג'דרה אסור
להרוס לי את
הריכוז.

האשה הקטנה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/02 22:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלו סקאיי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה