עוד לגימה מהמשקה המר
לוגם בלי רצון עד שכלום לא נשאר
לא ממני וגם לא בכוס
סחרחורת התחילה כנפיים לפרוש
לא נשאר לי דבר להרוס

מרוקן בקבוק מכל התכולה
עמוק בפנים מתמלא בבחילה
תמיד חשבתי שלשתות זה מיוחד
אבל הנה אני יושב לי לבד
עדיין עצוב וקצת מפוחד

ומסביבי מתנגנים השירים שתמיד רציתי לכתוב
ובתוכי גדל לו דבר שלעולם לא אוכל לאהוב
כבר לא מרגיש דבר מבפנים וגם לא מבחוץ
אבל בכל זאת עדיין מודע לכאב שבתוכי נעוץ

מסוחרר אל המראה אני מועד
רואה את עצמי ומתחיל לפחד
עד מהרה מתחילה הבריחה
לאחר שהבנתי שאני רק בדיחה
מתעטף בחושך כמו בשמיכה

שוכב במיטה על שולי היקום
הדמעות שוב זולגות ולא אכפת לי מכלום
מנסה לישון אבל לא מסוגל
מנסה לחשוב אך נשאר מבולבל
מרגיש מוקף במסך מעורפל

ומסביבי מתנגנים השירים שתמיד רציתי לכתוב
ובתוכי גדל לו דבר שלעולם לא אוכל לאהוב
כבר לא מרגיש דבר מבפנים וגם לא מבחוץ
אבל בכל זאת עדיין מודע לכאב שבתוכי נעוץ

קם לפתע ומתחיל לדדות
נתקל לפעמים ברהיטים ומחשבות
והבחילה משתלטת על גופתי
יורד לברכיים לאסלה מבטי
יורד וממלא אותה בנשמתי.