[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי עשת
/
הרומן שלי עם תמר יצחקי

המשך לסיפור " הרומן שלי עם שירלי כהן".

שכבתי במיטה, בודד, מכוסה שמיכה עבה וזיעה קרה. אני לא יודע
מאיפה זה בא לי, אבל התחלתי לחשוב על תמר, תמר יצחקי. היא
הייתה חברה שלי פעם. הכרתי אותה במהלך שירותי הצבאי. אני הייתי
אז מפקד חיל הים, והיא הייתה בת דודה של עמי איילון, המפקד של
אח"י (אוניית חיל הים) תרשיש. היא גם הייתה ידידה של אחד
המלחים על אותה אוניה, תיאודור קראו לו, הוא היה חבר שלי עוד
מהתקופה שהייתי רב סרן.

באמצע כסלו, באמצע תרגיל צבאי משותף של טורקיה וישראל, ערכתי
ביקור פתע באח"י תרשיש, דיברתי עם הקצינים והמפקדים במקום,
ערכתי להם תדרוך במשך חצי שעה, ולאחר מכן הלכתי לבקר את חברי
הטוב תיאודור. תיאודור לא התקדם במעלה סולם הדרגות הצבאי, כי
כולם חשבו שמשהו לא בסדר אצלו, הוא כל הזמן היה אומר " עוד
חמש, עשר שנים או חמישים שנה תקום מדינה יהודית" אנחנו היינו
צוחקים לו בפרצוף, כי ידענו שמדינה יהודית כבר קמה לפני ארבעים
שנה. כאשר הלכתי איתו פעם לפסיכולוג הצבאי כל החיילים צחקו
עלינו, נתתי להם עונשי משמעת, אבל זה לא עזר, כי שהגענו
לפסיכולוג הוא גיחך קלות, ואז בחן את המקרה לכל פרטיו. לאחר
שעה הוא חזר עם ממצאים, " הכל תקין " אמר לנו בהחלטיות, אני
הסכמתי עם החלטתו, עד שנודע לי מאמו של תיאודור שיש לו איזו
מחלת מין. בכל מקרה, באותו יום, באמצע התרגיל המשותף, בדיוק
כאשר התחלתי לדבר עם תיאודור, תמר נכנסה לחדר, חלצה את נעליה,
הורידה את גרביה, וירדה למצב שתיים ( מצב של שכיבות שמיכה ).
לאחר שגמרה עשרים, היא התיישבה ליד הרובה שלי, תיאודור הציג
בינינו לראשונה. היא חייכה חיוך ביישני. הסיתה את שערה  השחור
לאחור ואמרה " אתה יודע כמה לילות לא ישנתי בגללך". לאחר מכן
הסתבר לי שהיא קראה כתבה עליי בעיתון המקומי של חיפה, ומאז היא
שומרת איתה תמונה שלי בכיס הפנימי של חולצתה. היא אמרה לי
שמהרגע שקראה את הכתבה היא רצתה מאוד להכיר אותי. ושאני בן אדם
מעניין, חכם, וחמוד. אני הקשבתי לדבריה, בעודי מסתכל על כפות
רגליה היחפות. ככה בעצם הכרנו, אני ותמר יצחקי.

יומיים לאחר שהסתיים המבצע, הלכתי לבקר אותה בביתה. דפקתי על
הדלת. תמר פתחה את הדלת בשקט, כשהבעת פניה מבשרת שמחה, אך
חיוכה זדוני מתמיד, לא ידעתי מה היא זוממת.
"חכה רגע בחוץ" אמרה והלכה לקחת את המפתחות למנעול אופניה.
לאחר מכן יצאה החוצה ונעלה את הדלת. שנינו ירדנו חבוקים
במדרגות, רק אז גיליתי שיש לה אופניים דו מושביים. היא עלתה על
האופניים והזמינה גם אותי לעלות. היססתי לרגע, אך בכל זאת
עליתי. נסענו ברחובות חיפה. תמר התעייפה, אז עצרנו. הלכנו
לשתות משהו בבית קפה. לאחר חמש דקות הודיעו לי בביפר שיש אירוע
פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בים, מול חופי עזה. עזבתי הכל מהר
והלכתי לבסיס.


במשך שלושה החודשים  היחסים ביני לתמר הפכו יותר אינטנסיביים,
נפגשנו הרבה יותר, דיברנו, התנשקנו, בילינו הרבה זמן אחת בחברת
השני. אהבנו זה את זאת. אני לא יודע מה איתה,
אבל חשבתי עלייה כמעט כל הזמן.

לאחר שלושת החודשים הללו ביקשתי מתמר להיות המזכירה שלי, היא
הסכימה. היא הייתה מכינה לי קפה טוב (עד היום אני מתגעגע לקפה
הזה). היא הייתה גם זאת שסידרה את כל המסמכים במשרד. היא הייתה
מזכירה מעולה, אך חודשיים לאחר מכן אני עזבתי את תפקידי כי לא
מינו אותי לתפקיד הרמטכ"ל שרציתי כל כך, אז העדפתי לפרוש.

רציתי שהצבא יממן לי את החופשה, ועם הכסף שהצבא נתן הכי רחוק
שהייתי יכול להגיע זה לבאר שבע. שם הכרתי את שירלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה יורד או
מה?







האשה מאחורי
במדרגות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/02 22:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי עשת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה