[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'סי פליים
/
כל החיים

כל החיים שלי סיפרו לי שרגשות הן ניתנים לשליטה. כלומר אני
צריכה להסיק מזה שכשהעצבים שלי יוצאים מגדרם אני צריכה להתאפק.
אבל מה קורה כשכח הרצון לא חזק כל כך? מה קורה כשהכעס והצער כך
כך עמוקים וקודחים בך כמו מקדחת כביש שאתה כבר נחנק? לפי
התאוריה שעל פיה לימדו אותי מאז היותי בת ארבע אני צריכה לבלוע
את זה ללא תגובה. המענה היחיד שיכול להציל אותי מהאיד הוא חיוך
והרגשה פעוטה של טוב שרק אני יכולה למצוא בעצמי. אבל זה קשה!
החמימות בפנים כאילו מתה בקרבי ברגע שהכעס משתלט. החיוך יגווע
ותשאר רק העווית המוזרה של הפה שכן חיוך הינו עיקול טעון רגש
אוהד. אך האהדה מתה. נשאר רק זיוף על פני מסך אדישות.
כשהחשכה משתלטת על חלון התכלת היחיד בגופי אין דרך חזרה. השביל
התכסה בעשבים שוטים שלא נותנים לי מנוח. כל מה שנשאר זה כתם
שחור ואפלולית שרופה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מקסימום
מחובר לקולט'ור
הישראלי. בכלל,
אני חושב שעשינו
בארה האחרון ממש
אפגרייד מבחינת
הסושיאל
אביליטיס שלנו,
הפכנו להיות
הרבה יותר
יוניטד בתור
קולקטיב אומתי,
וזה משפיע
דיירקטלי גם על
הריטינג סקילס
שלנו, לדוגמא.

-מראה מודאגת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/02 22:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'סי פליים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה