|
יושב לבד מול האוקיאנוס הכחול
עוד פעם מול הכחול הזה.
זרמים חמים וקרים מצמררים אותי
מעלים מחשבות מחזקים רגשות.
מדליקה לך סיגריה ושוקעת בעולם של עשן
מסתכלת על עצמך דרך מראה שרוטה
צובעת את האוקיאנוס באדום
לא יודע אם לגעת מימין או משמאל.
מכניס אצבע למים ומתמלא שוב פעם בכחול
הרגשה מתוקה ומוכרת כמו בחלום
הנשימות מתחילות לפזר את העשן
רואה אותך צוחקת ועוצרת את הזמן.
עכשיו ביחד באוקיאנוס את ואני
מסתכלת רגועה על גומת האהבה שלי
עוצם את העיניים ולא רואה שחור
מדי פעם רק מציץ לראות שעוד כחול. |
|
|
איך יכולתי
לעמוד במבט של
כל יכול.
מילות שיר
הפתיחה של אחת
מהתוכניות
הגאוניות שנוצרו
ונפטרו.
מוקדש לבועז
רימר, אחד
האנשים הגאונים
שחיים וקיימים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.