רופוס - 22M, הוא הניק שלי, בעזרתו אני נהפך לאדם חדש, לא ממש
חדש אלא ה"אני" שלי שכל הזמן צריך להתחבא מאחורי מסיכה יכול
סוף של סוף לצאת. אין יותר חשש לפדיחות, מה יאמרו. אין צורך
להיות בעל טקט, להיות רציני, ומתחשב של הזמן. כל מיני דברים
שבגללם נאלצתי לפתח את אומנות השתיקה וחצאי האמת. כדברי חכמים
"סייג לחכמה שתיקה". סוף כל סוף אני יכול להיות אמיתי, לשאול
מה שאני רוצה, ולא משנה כמה זה אישי. אני יכול לומר את דעתי
האמיתית, בלי צורך להתחבא מאחורי מה שפולטיקלי קורקט או נחוץ,
נראה, רצוי, ראוי ,נדרש, מומלץ, צריך לומר.
בעזרת קיומי הוירטואלי החדש פגשתי כל מיני אנשים עם השקפות
ודעות שונות מכל הסוגים והמינים, עם חלק אני מצ'טט בקביעות
ומחליף דואר אלקטרוני אע"פ שהם לא יודעים את זהותי. אבל מה
שבאמת מטריד אותי בזמן האחרון, מה יקרה אם יום אחד אני אהרג
בפיגוע או בתאונת דרכים מה שדי אפשרי בארצנו. מי יודיע לכל
ידידי הוירטואלים שעברתי מן העולם? מי יספיד את קיומי
הוירטואלי עלי דפי ה-WEB ? והאם יחקקו על מצבתי (בעולם האמיתי)
בסוגריים רופוס 22M?  
אני בטוח שעניין זה מטריד עוד אנשים. לכן אני מציע כפתרון,
שכדאי לפתוח בית קברות וירטואלי לכל האנשים שנעלמו מעל דפי
הWEB בלי הודעה, ומסתבר שזה בגלל שהם חלפו מעל פני העולם
האמיתי. מי שבספק מה קרה לו נדפיס על המצבה גם סימן שאלה ליד
הניק וככה אולי גם יתברר מה באמת קרה לו. בלחיצת קליק על המצבה
יעלו ההספדים על האיש הוירטואלי וככה גם נכסה את צד הSIBER
SPACE של אותו אדם, במקום הראוי לכך.