[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קלי ישבה במושב ליד החלון במחלקת עסקים, בטיסה מתל-אביב
לטורונטו. היא הייתה אדריכלית צעירה שאך סיימה את לימודיה
והתקבלה להתמחות בחברה בעלת שם עולמי. היא עבדה בחברה כמעט
שנה, והייתה זו הפעם הראשונה שנשלחה לחו"ל.

היא קיבלה כוס יין לבן מהדיילת, והסתכלה על שעון ידה. 6:30
בבוקר. מוקדם מידי לשתות, חשבה, ומאוחר מידי להצטער על הלילה
האחרון.
בעודה לוגמת מן היין הצונן, חזרה במחשבותיה כמה ימים קודם
לכן...



"מי, חוץ ממני, מטומטם מספיק לצאת לקניות דווקא באמצע היום,
בזמן הכי חם" רטנה לעצמה קלי.
היא הסתובבה ברחובות כפר סבא, בניסיון נואש למצוא מתנה לידיד,
שהכירה עוד משנותיה בתיכון. הבוקר כשפתחה את יומן הפגישות,
הזדעזעה לגלות שלטל יש יום הולדת בעוד שלושה ימים, והיא שכחה
מזה לגמרי.
כל הכבוד קלי, הוא לא שכח אף פעם, אבל את... שאלוהים יעזור לך.
גערה בעצמה.
יום הולדתו של טל חל בדיוק חודשיים לפניי שלה, וחשבון פשוט אמר
לה שהיא מתקרבת לשנתה ה- 24 בעוד לטל ימלאו 25 בעוד שלושה
ימים.
היא לא איבדה את עשתונותיה והחליטה שתצא בהפסקת הצוהריים שלה
ותמצא משהו.
היא טעתה.



שעתיים אחריי שעזבה את משרדה הקריר, היה לה חם והיא הזיעה,
רגליה כאבו מהליכה ממושכת על עקבי סיכה גבוהים, בתוך ראשה כבר
הלם כאב עמום, ואחוז הצלחתה שאף לאפס.

קלי התיישבה בקפה בפינת רחוב והזמינה מיץ תפוזים קר. אנשים
חלפו על פניה באותה המהירות בה חלפו מחשבות בראשה.



היא נזכרה בערב אחד בו היא הוציאה את טל סוף, סוף מדירתו. במשך
חודש הוא הסתובב עם פרצוף מדוכא אחרי שתפס את אשתו - אשתו
לשעבר נכון לעכשיו - במיטה עם גבר אחר.

הסצינה נראתה כלקוחה מסרט מסוג ד': הבעל התמים חוזר הביתה מיום
עבודה ותופס את אשתו מזדיינת במיטה עם החבר הכי טוב שלו.

"החבר הנשוי הכי טוב שלי, אם לדייק" אמר אז טל. "אלוהים איזה
מטומטם הייתי"
"האהבה היא עיוורת" אמרה קלי "והזנזונת ההיא הובילה אותך באף"
ראשו נזרק למעלה "היא לא זנזונת!"
"היא שכבה עם חבר שלך, במיטה שלך והיא הייתה האישה שלך!
זה עושה אותה זונה, אם לא יותר גרוע. והיא לא שווה שתשב כאן עם
פרצוף תשעה באב בעוד היא מבלה עם המאהב מספר עשרים ותשעה
החודש" התיזה.

השיחה זרמה, ועם כל משקה שהזמין לשונו השתחררה. מאחר וקלי היא
זאת שדאגה להחזיר אותם הביתה היא הסתפקה במשקה אחד, ובעיקר
סיפקה חברה.



עתה נזכרה במשהו שטל פלט אודות פנטזיה שהייתה לו. בשלב בו אמר
את זה כבר היה כל כך שיכור שודאי לא זכר זאת למחרת בבוקר. אבל
קלי זכרה. זכרה היטב.



קלי סיימה את המיץ שלה, וחיוך יודע עלה על שפתיה. היא מצאה את
המתנה המושלמת בשביל טל.
הפלאפון שלה צלצל.
"הלו" ענתה.
"שלום לך קלי," נימת התוכחה, שלא איבדה מעוצמתה, העבירה בה
צמרמורת.
"שלום רחל שרה" השיבה בנימוס. רחל שרה הייתה הבוסית של קלי.
ובוסים לא מתקשרים סתם ככה לפלאפונים של עובדיהם.
"אם את לא עסוקה מידי" הסרקסטיות פשוט נטפה מקולה של רחל שרה
"אבקשך לחזור למשרד כמה שיותר מהר. יש דבר מה שברצון ההנהלה
לדון בו עמך".
"בוודאי, אני אהיה שם עוד עשרים דקות".



מהיום שקלי התקבלה לעבוד, רחל שרה הפגינה כלפיה יחס צונן.
מספיק קר בשביל להוריד את הטמפרטורה למינוס חמש מעלות באמצע
אוגוסט. לקח לקלי יומיים על מנת להבין את היחס - התברר כי רחל
שרה חשבה שקלי בלתה את ראיון העבודה שלה בשכיבה על הגב עם
רגליים פשוקות.
אם היא לא הייתה הבוס, הייתי מעמידה אותה על מקומה בשניות!
חשבה קלי וחשקה שפתיים.



ה- "דבר מה שברצון ההנהלה לדון בו עמה" אם לצטט את דברי הבוס,
היה נסיעה לקנדה וחוזה עבודה למשך שנה עם אופציה להארכה.
קלי בקושי הצליחה להתאפק ולא לשאוג בשמחה כשאמרו לה שהיא נבחרה
לטוס לקנדה. לקוח חשוב רצה לבנות בית נופש לעצמו, והיה זקוק
לראש צעיר. קלי נבחרה.

הנסיעה תוכננה לבוקר של העשרים ושישה לאוגוסט.



היא סיכמה עם טל, שהיא תבלה את הלילה בחדר האורחים בביתו.
הטיעון בו השתמשה היה שביתו קרוב לנמל התעופה, והוא יוכל
להקפיץ אותה לנמל בדרך לעבודה.

את מפתחות מכוניתה, שקיבלה מהחברה, החזירה באותו ערב לבוסית.
חוזה השכירות שלה ממילא עמד להסתיים, כך שדירתה פונתה והיא
הייתה ארוזה ומוכנה לטיסה.



חבריו הקרובים, וקלי בכללותם, ערכו לטל מסיבת הפתעה בביתו שלו.
המסיבה, צנועה אמנם, אך ענתה על כל הדרישות של יום הולדת. קלי
הביאה לטל בושם של ג'ורג'יו ארמאני במתנה, למרות שהיו לה
תוכניות להמשך הערב.



כל האורחים הלכו, משאירים את שניהם לבד.
"לך למיטה, אני אגמור כאן" אמרה קלי.
"תודה" חייך טל ופנה לחדר השינה שלו.
על השולחן כבר לא נשארו כלים לפנות, כך שכל מה שהיא עשתה הסתכם
בלהכניס את הכלים למדיח.

היא הלכה לחדרה, והחלה להתכונן להמשך הלילה, ולהפתעה שתכננה
לטל.



קלי לבשה גרביים בצבע כחול חשמלי, וחגורת ביריות תואמת מעל
לחוטיני שקוף. שדיה היו נתונים בחזיית סאטין, ומעל לכל לבשה
חלוק קצרצר ושקוף, שלא נועד להישאר עליה זמן רב.

היא יצאה מחדרה וסגרה את הדלת מאחוריה.
האור היחיד שהיה בבית היה אור הירח מבחוץ. החושך מתחת לדלת
חדרו הסגורה העיד כי טל כבר התכונן להירדם.



קלי פתחה את הדלת ונעמדה בפתח, מודעת לכך שאור הירח מאפשר לטל
לראות את קווי המתאר של שדיה, של המשולש בין ירכיה בצורה מאוד
ברורה.

טל התיישב, הסדין שכיסה אותו, נפל למותניו חושף חזה שעיר
ושרירי, תוצאה של עבודה במכון כושר יוקרתי.



היא התקדמה לאורך החדר, עקבי סנדליה נוקשים על הרצפה.
תנועות גופה צעקו חטא, וטל חש בגופו המתעורר מתחת לסדינים.
קלי הגיעה לצד המיטה, ובתנועה מהירה התיישבה עליו בפישוק וכלאה
את שפתיו בפיה.
שיניה משכו בשפתו התחתונה, מצצו אותה. לשונה הסתבכה בלשונו
בעוד ירכיה ואגנה מתנועעים משגעים אותו, מעוררים אותו לזיקפה
אדירה. ידיו השתוללו על גופה, הם היו בכל מקום נוגעות, מלטפות,
חזקות.
היא ניתקה את הנשיקה, ודחפה אותו אחורה על הכרים.
לשונה העבירה שביל רטוב לאורך חזהו, עיניה לא מנתקות מבט
מעיניו.
היא התקרבה באופן מסוכן אל תחתוני הכותנה הקטנים שלבש, שהיו
כבר מתוחים על זקפתו, שהלכה והתמלאה. ידיה הסירו בזריזות את
התחתון.

היא ליקקה אותו בלשונה, העבירה עליו את שיניה. הוא תפס בידו
בשערה הארוך, דוחק את עצמו אל בין שפתיה האדומות והלחות.
היא הכניסה את כל כולו לתוך פיה, ומצצה לו את הזין. פעם,
פעמיים, מביאה אותו ממש עד הסף, אך לא מניחה לו לעבור.
הוא משך אותה למעלה והתיישב. פיו כבש את פיה, בוזז, לוקח,
חומס, כמעט אכזרי.
היא התחככה בו. מענה אותו.

טל תפס בקדמת חלוקה השקוף וקרע אותו לשניים. הוא זרק אותו
לרצפה יחד עם תחתוניו. הוא הוביל את ידיו אל סוגר החזייה, אך
היא לא הניחה לו.
היא קמה ממנו. ולפתע מוסיקה נשמעה בחדר.
לאט, היא החלה לנוע. היא רקדה לפניו בחושניות, ידיה פתחו את
סוגר החזייה, והיא זרקה אותה אחורה. אצבעותיה רפרפו על פני
פטמותיה הזקורות וטל השתוקק לאחוז בהן בין שיניו.
ידיה ירדו אל קו תחתוניה, והיא השילה אותם מעליה.

טל לא יכל יותר. הוא קם במהירות הבזק, והדף אותה כנגד הקיר.
חיוך עלה על שפתיה. חיוך של אישה שיודעת בדיוק לאן היא מובילה
את הגבר שלה.

הוא פישק את ירכיה, ונכנס לתוכה בהדיפה חזקה. היא הייתה רטובה
וחמה, מוכנה לקראתו.
ירכיה נכרכו סביב מותניו, מכניסות את הזין שלו עמוק יותר
לתוכה.
הוא סובב אותה. ושניהם נפלו על המיטה.
טל נע מהר יותר, יוצא מתוכה כמעט לגמרי, ואז דוחף חזרה. הוא
הרים רגל אחת שלה אל מעבר לכתפו, פותח אותה עוד יותר.
שיניו ירדו על שדיה, לשונו רפרפה עליהם.
הוא יצא מתוכה, לא מניח לה להגיע לאורגזמה אליה כמהה.
הוא ינק משדיה המוצקים, והוריד את חגורת הביריות והגרביים
שלבשה.
אצבעותיו הארוכות ירדו מטה על גופה. הוא החדיר אצבע אחת, ואז
שניה ואז שלישית לתוכה.
"כן, או אלוהים, כן!" צעקה.
לשונו הצטרפה את אצבעותיו, והוא ליקק את דגדגנה הנפוח, מוצץ
אותה.
"טל" צעקה, ואורגזמה עזה חלפה בגופה.
הוא התרומם ונישק אותה ביסודיות "תטעמי את עצמך" לחש.
היא התגלגלה מעליו, ומיקמה אותו בין שפתי הכוס שלה, שהיה כעת
נפוח ורטוב.
ידיה החליקו סביב הזין שלו, והיא הכניסה אותו לתוך הכוס שלה.
היא החלה לנוע עליו, לאט בתחילה, ואז מגבירה את הקצב. היא חלבה
אותו, מוציאה את דעתו.
טל לפת את ישבנה ומשך אותה עליו יותר חזק. אצבע אחת שלו חדרה
לתוך פי הטבעת שלה והעבירה אותה מעל הסף.
האורגזמה הכתה בה עוד יותר חזק מקודמתה, היא שטפה את גופה.
וקלי צרחה "כן, טל, אלוהים אדירים!"
קלי חשבה שהיא בגן עדן. אף אחד מהמאהבים הקודמים שלה לא יכל
להביא אותה אפילו קרוב למקום אליו טל לקח אותה.
היא הרגישה שטל הופך אותה על בטנה. והזין הגדול שלו מחליק
לתוכה מאחור. הוא הכניס את אצבעותיו לתוך הכוס שלה, וליטף אותה
שוב ושוב עד שהרגיש שהיא שוב על הסף.

הוא לקח את ידה והוביל אותה יחד עם ידו לתוך הכוס שלה, ושניהם
גירו אותה. תחושת החטא שנלוותה לנגיעה שלה בעצמה, הגבירה את
עוצמת הנאתה.
הוא התמוטט מעליה, תוכנו החם נשפך לתוכה כמעיין נובע.
האורגזמה השלישית שלה הכניעה אותה והיא התפרקדה על המיטה.



למחרת בבוקר, היא הזמינה מונית ונסעה לנמל התעופה.
טל ישן שנת ישרים.
היא השאירה פתק אחריה.
"יום הולדת שמח. אני מקווה שאהבת את ההפתעה שלי. קלי."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא
רגשנית!!
אני לא!
לא - זה לא
דמעות.
נכנס לי משהו
לעין...




אישה כזו


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/02 0:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וונסה ניקול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה