New Stage - Go To Main Page


בצבא, מה לעשות, האוכל לא משהו מדהים. אם נפלת במקרה לאבטח
מקום כמו עזריאלי או סתם מסעדת יוקרה שכזו, והאנשים שם נחמדים,
רק אז אולי תזכה לטעום אוכל נורמאלי. מה לעשות, האוכל הכי
בייתי בצבא הוא האוכל שתאכל באבטחת ישובים.

אבל לא בזה עסקינן.

עסקיניינו (?) בפעם ההיא בה ניסיתי לאכול כומתה.

מה הטעם של כומתה? אנשים לא מעט שואלים זאת את עצמם. כומתה,
כשהיא לא משופצרת (מגולחת, מקופלת יפה ומכוסה ברוטב לסלט)
ניראת די מגעיל. אבל מה לעשות, שתמיד אהבתי את מדי (וכומתות)
חיל האויר. לכן, בזמן מסדר ביום סיום הטירונות יצא לי לעמוד
ליד טירון של חיל האויר, ולהסתכל על כומתתו הלא-משופצרת. ככה
היא ישבה לו שם על הכתף, כמו חתול חצי-מת, אפור ומתחנן שיאכלו
אותו.

אצתי רצתי לחדר אוכל, להביא סכין ומזלג, וחזרתי ליד הבחור,
כשהוא לא יודע מה קרה הרגע. מה לעשות, אמרו לי לא מעט שאני
זריז. לאט לאט התחלתי לפזר על הכומתה פלפל שחור ומלח. הפלפל
גרם לחייל המסכן להתעטש, וזה פיזר את הפלפל בענן לכל עבר, דבר
שגרם התקפת-עיטושים לכל המחלקה, והעץ שניצב מולנו עף אחורה.
אח"כ קצת שפכתי רוטב לסלט משהו-משהו שאמי הכינה לי מבעוד מועד.
על התוית היה כתוב "רוטב לסלט (או לכומתה)". יאמי יאמי.

אח"כ נתתי לעניין לנוח מעט במקומו, כדי שהכומתה תספוג את הטעם.
הבחור כבר הרגיש ריח מעניין ביותר, ושאל אותי אם שמתי לב מה
מכינים בחדר אוכל.

"גמלים." אמרתי לו.

"מה גמלים?!" הוא שאל בפחד, אך לפני שהספקתי לענות הריר כבר
מילא את כל הפה ונגסתי בצד הכומתה.

הטעם המשגע של כומתה הוא ללא ספק טעם שעליו שווה לכתוב כמה
שורות. מה לעשות, שאני לא יכול להסביר לכם, כי תיאורים כמו "זה
כאילו שפכו לכם שלורקץ מותך לפה" לא יעזרו לכם הרבה. ולכן אין
ברירה, ונספר לכם איך להפוך לארמדילים בזמנכם החופשי, ולאלפקה
כשאין לכם שום זמן חופשי.



ראשית, קנו את הספר "כיצד להפוך לארמדילים בזמן החופשי" ואת
המשכו "האלפקה והכומתה". עכשיו, לאחר שאירגנתם את כל החומרים,
זרקו הכל לתוך סיר גדול וביחשו בעזרת בלנדר ענקי. משהו בסגנון
סופת טורנדו יספיק בהחלט. אם האלפקה עושה בעיות, היפכו אותה
לתרנגולת בזה שתוציאו לה את ה"אל" מהשם, ואז היא תנסה לקרוא
לעצמה, ותיהפך לתרנגולת. הטעם אמנם לא אותו והדבר, אבל לפחות
תרגישו מגניבים.

לאחר שטיפלתם בכל החומרים וניצלתם מהטורנדו, שקמו את ביתכם,
קנו מוצרים חדשים, בנו חדרים יפים יותר. הדבר ייארך בין שנה
לשלוש שנים, ובזמן זה כל המרקחת פשוט אמורה לשבת בצד (היא לא
מסתירה נופים כמו האוורסט, או עדר פילים מסודר בצורת עמוד,
כשכל פיל עומד על גבי פיל אחר), כדי שהכל יתערבב עם הכל. תמיד
תזכרו, גם כשאתם מכינים דברים מסוכים כמו סלט ירקות וגם אם אלו
דווקא דברים פשוטים כמו טבח-על-מקל, שטעמים צריכים להתערבב,
והשיטה הכי טובה היא להשאיר את כל מרכיבי הטעם באותו מקום
יחד.

לאחר שעבר הזמן, אתם מוזנים להתחיל לאכול. השתמשו בכלי גדול
כדי לאכול. משהו כמו בולדוזר. נסו לאכול את התוצר הנפלא בפיתה.
אכן שווה כל רגע. רק כדאי שזו תהיה פיתה מאוד גדולה. שק כביסה
יכול להתאים.

בתיאבון!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/02 16:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי אופיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה