לבד, בחושך, כשאין שום דבר מסביב מלבד עצים, מחשבות שמרחפות
להן אל על ואותן כנפיים שייחלתי להן כל כך.
בורח מהכל ומחזיק את עצמי לא להסתכל אפילו לרגע אחד לאחור.
כשהאור היחידי הוא אור הירח וצל גופי הערום משתקף על החולות
האין סופיים.
ולרגע אחד אני יכול להרגיש את הרוח הקרירה שמקפיאה את גופי, את
ריחות הטבע וקול שבירת העלים.
ואז פותח את העיניים, ורואה את כולם מסביב, מחשבות שנכלאות
בתוך הספרים ואותו החופש שייחלתי לו כל כך.
אני נשאר כאן ומחזיק את עצמי במחשבה על העתיד.
כשהאור היחידי הוא המנורה שמעלי וצל גופי העטוף משתקף על
השיעורים האין סופיים.
ולרגע אחד אני יכול לחוש את הרוח הקרירה המגיעה מהמזגן המקפיאה
את גופי, את ריחות הבית הנמצאים בחלומי וקול המורה העומד
באויר.
ועכשיו יותר מתמיד אני מרגיש לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.