עוד פעם החיוך הזה,המזוייף
אין מה לעשות
את עם אנשים עכשיו.
עוד פעם את על הבמה,
מאופרת כולך,
שאף אחד לא יראה את הדמעה.
משננת טקסט צפוי,מדקלמת מילים,
לא אומרת מה כואב לך בפנים.
מעמידה פנים,עושה עצמך מקשיבה,
לא מודעת לסביבה,
שבוייה בתוך עולמך,
שוקעת לביצתך לעולמך.
מתכסה בחיוך,איפור,מסיכת אדישות,
משחקת את התפקיד שאת כל כך מכירה -
משחקת אותה לא מרגישה.
מעשנת עוד סיגריה ,
בולמת דמעה,גורמת לכך שאף אחד לא ידע -
שאת מרגישה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.