ראיתי אותך הולכת בתלם. מבטך סיקרן, אוזנייך זקופות. שערך
מתבדר לאינסוף חלקים שווים. כתפייך גבוהות משהו. הולכת לך
בתלם. מדי פעם, רציתי לראות, אם עצרת לקטוף לך פרח. או לתפוס
איזו חיפושית. לא לשבות - רק ללטף ולהמשיך הלאה. ראיתי אותך
הולכת בתלם. אבל את לא ראית אותי. רכנתי בין השיחים. רגלי
מלטפות את האדמה, ואת, בדמיונך האהוב המשכת קדימה. ואני,
בעיניי האוהבות, המשכתי איתך. נהנית מכל רגע שלך איתו. אהבת
אותו באמת. ואני אהבתי אותך. היית איתו - הייתם כמו בעל ואישה.
הטבעת לא אומרת כלום, זו ההרגשה בלב, זו שסוחפת אותך ואומרת
לך: "לכאן אתה שייך". ראיתי אותך הולכת בתלם, אך ליבי נשבר
בקרבי. הוא ראה אותך הולכת. ממנו. הרחק ממנו. ללא שוב. ראיתי
אותך הולכת בתלם. ויעלמו עקבותייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.