[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בלאק סאול
/
הזימזום שהרג אותי

לא חשבתי שיכאב לי כל כך כמו שכאב לי כשראיתי את הידיעה הזאת
בעיתון: "שני נערים צעירים נהרגו אמש בתאונת דרכים מזעזעת,
מסיבות שאינן ידועות עדיין, ההרוגים: אלון דיין (17) ותומר סבן
(18) מירכא".
אין לי מושג מדוע זה כאב לי, אבל משהו בראש כאילו התקבע על
השמות האלה שלא הכרתי, זימזם לי כל הזמן כמו זבוב נודניק שמסרב
להרפות, ניסיתי להתייחס לזה בביטול, אך זה לא עזב אותי..

הזימזומים האלה עיצבנו אותי כל כך, ניסיתי להשתיק אותם בכל דרך
שיכלתי, תחבתי צמר לאזניים, פקקי שעם, נשכבתי מתחת למים
באמבטיה, האזנתי למוזיקה רועשת, צרחתי, ניסיתי לישון ושומדבר
לא עזר...
בסוף התפוצצתי מזה, ניגשתי לחדר ההורים, פתחתי את המגירה של
אבא ולקחתי את האקדח שהיה רשום על שמו, הלכתי לחדרי ונעלתי את
הדלת למרות שהייתי לבד בבית..
התיישבתי על מיטתי, בדקתי שהאקדח טעון, כיוונתי לרקה הימנית,
ממנה בקעו הזימזומים ויריתי.

סופסוף הזימזומים נפסקו! פתאום ראיתי את אלון ותומר, שזיהיתי
אותם מהעיתון, מולי.. שואלים אותי מתי הגעתי, ואיך עשיתי את
זה.. אמרתי להם שבאשמתם התאבדתי, שהשמות שלהם הפריעו לי כל
היום לחיות כמו שצריך, ושרציתי להפסיק את זה בכל דרך אפשרית,
ומה שהם אמרו הפתיע אותי עד מאוד!
הם אמרו שהם מכירים אותי ממזמן, שפעם גרתי בירכא ועברתי משם
בגיל צעיר לתל אביב, ושהם חיפשו אותי בכל דרך אבל לא מצאו
אותי... אז הם החליטו על דרך למשוך את תשומת ליבי ע"י התאבדות,
בסטייה למסלול של הרכב שהגיע מנגד, במהירות גבוהה..
הסיבה שבגללה "קראו" לי לבוא אליהם הפחידה אותי.. הם רצו אותי
כמקור להתעללויות והצקות.. ותוך כדי קפצו עליי, קשרו אותי לעץ
בחבל דיי חזק שלא הצלחתי להשתחרר ממנו, לקחו שוט והצליפו בי..
תוך כדי ההצלפות הם צרחו ביחד שהם שונאים אותי בגלל שירדתי
עליהם בגן, שליכלכתי עליהם, אמרתי לכולם לא לדבר איתם, שהם
מסריחים ומגעילים, ושאני הכי טובה, הכי יפה ומצחיקה, ושהם
קקות..

חשבתי שהגעתי לגיהנום, מרוב שסבלתי והצעקות עד שהתעלפתי..

כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי במקום מוזר, המים עולים מהאדמה
לשמיים, העצים צומחים מלמעלה למטה, הציפורים עפות הפוך, ובכלל
המקום היה מוזר לאללה..
לא הבנתי כ"כ מה אני עושה, קמתי והתחלתי ללכת, לא ידעתי לאן,
אבל פשוט הלכתי, וחששתי שאראה אותם שוב וגם מכיוון שלא הבנתי
מה זה המקום הזה..

ואז ראיתי אותו..

הוא עמד שם, מסתכל על המים המוזרים האלה שעלו מלמטה למעלה, כך
הנחתי.. מהגב הוא נראה טוב למדיי.. אבל היה משהו מוכר בדרך
עמידתו, שיער שחור גולש, מבנה גוף אתלטי, גבוה, והוא החזיק
בידו משהו שלא הצלחתי לזהות כל כך..
התקרבתי אליו, הנחתי את ידי על כתפו, וכשהוא הסתובב אליי,
ראיתי שזה תומר והוא החזיק בידו שוט והתחיל להצליף בי..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה התאומים
הסיאמיים עברו
לגור באנגליה?



כדי שהשני יוכל
לנהוג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/01 5:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלאק סאול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה