[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טירוף טהור
/
יש הפתעות בחיים

זה סיפור שהתרחש ממש לפני יומיים, הדמויות הפועלות בסיפור הן
רבות ומגוונות. הסיפור ישאיר אתכם ללא מילים עם דמעות בעיניים,
עגבניות בידיים ושמחה בלב על זה שלא שילמתם כסף כדי לקרוא
אותו. במשך שבוע שלם לפחות לא תוכלו להוציאו מראשכם, שמעתי על
מישהו שזכר אותו בעל פה במשך שנתיים. אתם בטח תוהים איך זה
יתכן אם הוא התרחש רק לפני יומיים, גם אנחנו, אבל למה להצמד
לפרטים הקטנים והלא חשובים. בטח עכשיו אחרי שקראתם את כל
ההקדמה אתם תמהרו לסגור את הסיפור, אך אנא מכם, תנו לנו צ'אנס
לגרום לכם לשמחה בלב. אנו מבטיחים אחריות מלאה, ואם לא תהנו
מהסיפור אנחנו מבטיחים להחזיר כל אגורה ששילמתם לנו עליו.

אז הכול התחיל לפני יומיים, כשהשמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט
שחט, אך משהו מוזר היה באותו יום (חוץ מהשוחט), השמיים היו
ירוקים, אבל לא סתם ירוק כזה, של עלים, או של קליפת אבטיח, זה
היה ירוק זוהר, מהסוג של משמרות הזהב (רק שלהם יש צהוב).
כשקמתי בבוקר וראיתי את השמיים האלה, פשוט ידעתי, שהיום זה
היום שבו אני אעבור מתחת לסולם וייפול לי דלי מלא גבינה צהובה
על הראש. אבל לא סתם גבינה צהובה, מהסוג הזה שקונים במכולת
השכונתית של ברוך (לא ברוך הצפרדע, למי שתוהה) , אלא מין גבינה
צהובה כזאת שמגיעה לגוון הצהוב שלה רק לאחר שהייתה לבנה, עמדה
במקרר חודש,  הפכה לירוקה, אחר כך וורודה, אחר כך כחולה (טוב
לדלקות שיניים למיניהן(לא של בני אדם)) ורק לאחר מכן קיבלה את
הגוון הצהבהב שלה (איזה צבע נובח?) בדמיוני כבר צעקתי על האיש
שהחזיק את הדלי עם הגבינה הצהובה שהייתה כחולה, שהייתה ורודה,
שהייתה ירוקה שהייתה לבנה: "חמור אחד (או שניים) אתה לא יודע
שדליי גבינות מחליפות צבעים (כמו הסוכריות האלה) מחזיקים רק
באחיזת מותן כתף ראש?" האיש המטומטם, מן הסתם לא ידע על זה,
ואני אאלץ לעלות אליו ולהדגים לו את האחיזה המיוחדת.

סגרתי את החלון ויצאתי מהחדר (למי שהתנתק ולא הבין איך הגענו
לסיטואציה זו, אל תשכחו שכל הקטע הקודם היה רק מחשבה בדמיונו)
הלכתי לחדר הארונות, פשטתי את בגדי ולבשתי את חולצתי הכחולה
החדשה, שבדיוק קיבלתי יום קודם לכן מברוך (לא הצפרדע) לכבוד
חגיגות שלושים השנים למכולת. יצאתי מהבית ומולי בא יוסי עם
אופניו החדשות  בצבע חלודה (המתלהב הזה, לכולם יש כאלה, דההה)
הוא החזיר לי את חמשת השקלים שהיה חייב לי, עקב התערבות שהייתה
לנו על איזו תוכנית טלוויזיה מפגרת (ליתר דיוק, סרט, סברינה
המכשפה הצעירה למי שמתעקש). מאוד הופתעתי לראות את הכסף בידי.
יוסי הוא מסוג האנשים שלא יחזיר לך כסף לעולם, הוא פשוט כזה.

מה אם כן למדנו מסיפור זה -
א. כשהשמיים בצבע של משמרות הזהב (אבל ירוק), דמיוננו משתולל.
ב. גבינה דומה לסוכריות במובנים רבים. ( כאשר אתה ממתין איתה
מעל לחודשיים.)
ג. יש תנוחה מיוחדת להחזקתה של גבינה מחליפה צבעים (ראה סעיף
ב)
ד. ברוך יכול להיות מאוד נדיב, כשהוא חוגג יום הולדת למכולת
(אבל רק יומולדת שלושים, כי ב - 29 הוא היה ממש קמצן). למרות
שבדרך כלל הוא ימכור לך מסטיק בזוקה בשלושה שקלים, הגנב הזה.
ה. אל תנקו חלודה מהאופניים, זה אין, יוסי קנה לא מזמן אופניים
כאלה.
ו. סברינה המכשפה הצעירה הוא סרט דפוק.
ז. ולחשוב מכולם, המסר העמוק והעיקרי של הסיפור שלנו
אנשים משתנים!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם תפתח דיון
עם "השנון"
יש סיכון
בשבילך
שתאבד שפיותך
אז תזהר ותשמר
ומאחור תיחגר

גם "השנון" יודע
לחרוז


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/1/02 1:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טירוף טהור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה