אנשים אמרו ש"זה לא יכול להיות. זה לא הוולפסון שאנחנו
מכירים". אף אחד לא האמין שהוא יכול לעשות את זה; שוולפסון
יבצע רצח המוני. כשהוא סיפר על כך לאנשים הם היו בשוק. לא, הם
באמת היו בשוק - שוק חשמלי. וולפסון חישמל אותם - כך הוא ביצע
את הרצח ההמוני שלו.

"אבל אדוני השופט," אמר עורך הדין של וולפסון בבית-המשפט,
"צריך להקל על וולפסון בעונש. אתה לא מבין. היו לו חיים קשים
מאוד, חיים מדכאים. נתחיל מזה שהוא נולד למשפחה ענייה ומרובת
ילדים. הוא היה הילד הכי צעיר - ילד מס' 11. הוא נקרא וולפסון,
לפי שם המשפחה ולא לפי השם הפרטי, מכיוון שההורים שלו שכחו את
השם שלו. זה היה להם גם ככה מספיק קשה לזכור את השם של הילד
השביעי, אז לזכור עוד ארבע שמות?!
"הם אילצו את כל הילדים שלהם ללכת לעבוד במפעל לייצור אבק
שריפה. ככה וולפסון הצעיר הלך לעבוד כבר שהיה בן שנה וחצי. מדי
פעם קרתה "תאונת עבודה" במפעל, ואז מספר אנשים במפעל התפוצצו.
מכיוון שמשפחת וולפסון הייתה משפחה ענייה, וולפסון הצעיר,
הרוצח שלנו, למד שאפשר לחפש בכיסי הגופות ולקחת כסף מכל האנשים
שמתו בפיצוצים. מה לעשות - אסור שהכסף סתם יילך לאיבוד. כדאי
לציין שה"תאונות" האלו קרו לעיתים תכופות במפעל ווולפסון הצעיר
פיתח מעין הרגל של לגנוב כסף מאנשים מתים. מכיוון שהוא היה
כל-כך טוב בזה, הוא ניסה לפתח קריירה בתור גנב. הוא ניסה
להצטרף לכנופיית גנבים, אבל הם אמרו לו ש"לא! אתה רק בן 3". כך
נמנע מוולפסון עתיד מזהיר כגנב. בגיל חמש הוא נדרס ע"י משאית.
בגיל שש הוא עוד הפעם נדרס ע"י משאית. הנהג מהפעם הראשונה
כל-כך נהנה ורצה לנסות את זה עוד הפעם. בגיל שבע הוא נדרס ע"י
משאית שלוש פעמים ברציפות (אבל הפעם היה זה נהג אחר). בפעם
הראשונה הנהג דרס אותו. ואז הנהג הבין שהוא עלה על משהו בכביש
ולכן חזר אחורה ברוורס כדי לראות מה זה היה, כך וולפסון הצעיר
נדרס פעם שנייה ברוורס. הנהג הבין שוולפסון נדרס פעמיים, ולכן
אין טעם להשאר בכביש ולבכות על חלב שנשפך. הנהג החליט להמשיך
הלאה בדרכו, ובדרך דרס את וולפסון בפעם השלישית.
אז אתה מבין, כבוד השופט, צריך להקל על וולפסון בעונש."
לבסוף החליט השופט לזכות את וולפסון מעונש על הרצח ההמוני, אבל
נתן לו 25 שנה בכלא על גניבה. לאחר הרצח ההמוני, וולפסון לקח
כסף מהגופות - מה לעשות, הרגל זה הרגל.