טקילה סאנרייז / הוא |
דמויותינו משתקפות על רקע אגם
למרות קרירותו, שהייתה הכרחית
אהבתיהו יותר מאת כולם
עבור גוף ונפש היה הוא כסם
כוחו הממכר חזק מרוחי
אך למרות היותו רעיל ומסוכן
לקחני תמיד לרקיע שביעי
הוא ניצב אל מולי, ריקנות בו שולטת
דמעות התנין מכסות את פני
הוא שותק כתמיד, ואני רק קולטת
את מחסורו בדם שבעורקי
ומאז הוא הלך, עכשיו הוא רחוק
הוא כבר איננו ניצב אל מולי
רק שפתי דואבות לטעמו המתוק
של בקבוק הקוקה קולה שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|