כשילדתי הקטנה מתה
אלוהים שלח מלאך לבן למטה.
המלאך פרש כנפיים
ולקח את הילדה לשמיים.

הניח על ראשה זר כוכבים פרחים
ברך אותה בצרור חיוכים.
לקח אותה לטיול מעל כל המקומות
שבהם נהגה לטייל, לשחק עם חברות.

הראה לה את כל השדות
שבהם לא תוכל להיות.
את כל אוצרות הטבע והחי
אומר לה "ביתי תרגישי בהיי".

"אין יותר הורים אוהבים
חברות ,יקירים, מאהבים.
תשכחי מבנים או בנות
אין עתיד, ולא לבכות."

לא דפיקות לב מהתרגשות
רצונות של, רק לחיות, ולמות!
וחיים יפים
של אחרים.

המלאך ובכנפיו הילדה המתה
מגיע למעלה אל כס השכינה.
"אלוהים מה קורה? אני פה עם הילדה"
מה קורה? מי זה פה?  "איזה ילדה?"
 ככה זה עם אלוהים, איפה ביתי?
    איפה ילדתי ?
          אין תשובה