שתי ציפורים מעבר לחלון
מנגנות את אהבתם
מזכירות לי את הימים שעברו
התמונה המונחת עדין על המדף
בו אני ואת מחובקים לנוף השדות
השדות שידעו כה הרבה
כמו שאני למדתי עליך.
הגעגועים הרבים נפרשים להם
על הים, השמים והאדמה.
שוכב לי על משכן האהבה
לא מסוגל לקום
עד שאראה את פנייך
מסביבי הנהרות זורמים בלי סוף
מנסה לשכוח את הרגע שעזבת
את המילים הקשות שאמרת.
הגעגועים הרבים נפרשים להם
על הים, השמים והאדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.