לשמיים אין גבול
והם יפים בתוך העיניים הלחות.
עוד נצח אחד זקוף,
ברוכי יבול בתוך העיניים הבוכות.
לא קם כוח שיעצור שמש בגבעון
ושעה שנתברכה באור,
היסמין בתוך ענן פורח
לב פתוח לרווחה, צחור.
הלך הרוח ובא הרוח
תוהה לפשרם של הכבשים,
ציירו שמיים לכבודי,
ימים רבים של מאורות פתוחים.
אל תראוני כי אני חולפת
ולא באו כאן חגים של השנה,
גופי עטור במעטפת
וימיי תיבת הנגינה.
תנו עמי את דלותי זוהרת
וכף היד שנפרשה על משעולי,
שמיים בליבי מזכרת
ינוחו שלום על גורלי.