מחוברים

כשנכנסתי כבר ישבה על אחת
מכורסאות הסקאי הירוקות.
היא כבר קשורה בצינורות
אני עוד מחכה לתשובות.
כל שבוע החליפה את צבע
הפאה היום היא אדומה.
המחלה מתאימה רק לאנשים יפים,
ואני, מה אני עושה פה.
ניסיון שישי מסננת האחות ושוב
חוטבת את גזע ידי. עכשיו,
שנינו מחוברים וכבר קצת מטושטשים.
אני עוד רואה אותה תכף
תיעלם. פתאום היא מופיעה זקנה,
שכובה על שמיכת טלאים, פותרת
תשבץ של עיתון נשים, מעיפה
בי מבט והיא ללא פנים.
אולי כך עדיף ללא מבטים.
אני מתעורר
היא כבר לא שם
מנותק מהכבלים, יוצא לחיים.