אליהו ברקו / היצירה שניתיבשה |
אילם אני, הכל תפל.
דמעות אגל צורבות בעיני
איני רואה, נאטמו מעיניי
יבש גרוני, אפסו מקורותיי,
נסתתמה שירתי, יבשו בארותי.
כשרוחי דועכת וממאנת לעוף
הגוף אז נקרא להתעמת בצרוף
הדמיון היוצר כבד ומסורבל,
באין יצר-אין יצירה, הכל מוגבל.
למי אפנה אקרא בקול?
לא אוכל צייר באין מכחול.
מה רבו כאביי,נשמתי מתייסרת
אבוא בקהלי, ובקרבי אש בוערת.
אף אם אגבר על גוף דואב
האם יבוא מרפא, או הכל יחרב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|