[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפעמים, בחורף, יש ימים שבהם אני מרגישה כאילו אני מקרינה קור.
כאילו כפות הידיים שלי אף פעם לא יהיו חמות שוב. בימים האלה,
קשה יותר מתמיד לא לקחת את הידיים שלי ולשים אותם על מישהו.
לקחת קצת חום. לא הרבה. הם לא צריכים אותו.
אבל הידיים שלי קרות, וכל מי שאני יכולה לגעת בו פשוט יקפא. אם
אכפת לו ממני, הוא ישאר במקום, בקושי מכריח את עצמו להישאר עד
שאתחמם קצת. ואז זה יהיה עוד יותר גרוע, כי אני ארגיש את הקור
שלו לתמיד אחר כך. את הקור שלי, דבוק אליו.
אז אני מפזרת את השער, סביב הפנים והעיניים, כך ששום דבר לא
יוצא ולא נכנס. יש שם חמימות, אם אתה יודע איפה לחפש. בחלקלקות
המשיית, ובריח השמפו. אני קוברת את הידיים בכיסים, עמוק עמוק,
כדי ששום דבר לא יצא. ואז אני שרה לעצמי.
זה יכול להיות כל שיר. לפעמים אני מחפשת תקווה, שאיפות, ואז
אני שרה את "צעיר לנצח" או את "שיר שיביא לך אהבה". לפעמים יש
במוזיקה חום, כשאני שרה את השירים הישנים, האיטיים שאבא לימד
אותי, שירים על לילות עם כוכבים וקור של מדבר אחרי החושך. או
שאני פשוט מנסה לגרום לעצמי לבכות. שירים של ימי זיכרון,
בעיקר. עד שאני מוותרת.
מצאתי רק שיר אחד שמתאים לזה. "אתה פה חסר לי", של נורית
גלרון. את העצב המטפטף פנימה, התסכול של הקור. הידיים שלי לא
רוצות לזוז יותר, ואני מתכרבלת בעצמי ומקווה, מקווה, מקווה כל
כך שאף אחד לא יכריח אותי לקום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- אם היית
יכולה להעביר
לילה עם כל אחד
מההיסטוריה, במי
היית בוחרת?

"בטרומפלדור".
- למה?
"שמעת את הפתגם,
אם אתה לא יודע
לעבוד עם
הידיים, עדיף
שלא יהיו לך
בכלל?".
- אז קחי מישהו
שיודע לעבוד עם
הידיים.

"טוב, אז הלן
קלר".




(מתוך הראיון
החושפני והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב).


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/01 13:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרספוני האדס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה