חשבתי הרבה אם להגיד לך את זה ובסוף החלטתי שלא.
החלטתי שאני לא מתכוון להשפיל את עצמי בצורה כזאת. שאני לא
אוכל יותר להסתכל לך בפנים. שאני אפחד להיות לידך. שאחשוש בכל
רגע ממה שאת הולכת להגיד.
אני מאוד מקווה שאני עושה את ההחלטה הנכונה. לא חשבתי על זה
יותר מידי אבל מצד שני גם לא חשבתי יותר מידי על מה בדיוק
הייתי אומר לו הייתי גומר אומר לדבר. יש לי המון מה להגיד
ואוצר מילים קטן מדי. אני מרגיש בור בכדי לתאר נכון את הרגשות
והמחשבות שלי בצורה שבאמת תביני ולא תבטלי אותם ברגע.
חשוב לי שתדעי, ואולי בשלב מסוים גם תביני, את מה שאני עובר.
חשוב לי שאולי, וגם אם זה לרגע אחד, תרגישי. את יכולה להרגיש,
נכון? את רק לא מביעה את זה..  למה את לא מביעה את זה? אין לי
בעיה שתעשי את זה לבד. מספיק לי שאני אדע שהרגשת. מספקת אותי
אפילו המחשבה שאני אדע שאולי הרגשת. אולי.
הייתי פותח את השיחה בכמה מילים נחמדות, שיעניקו מעטפת רכה לכל
המילים הקשות והצורבות שאני אנסה לשאוב מתוכי, כשאני פורש
בפניך את הרגשות שלי, את המכאובים שלי, המאוואים הכמוסים שלי,
את ליבי. אחר כך אני אגיד לך שוב שאת יודעת שאני אוהב אותך.
והרי אמרתי את זה כל כך הרבה פעמים שאת בטח כבר יודעת. כל כך
הרבה פעמים שכבר איבדו המילים משמעות.
ואז אני פתאום אגיד הכל. הפעם אני לא אפחד. לא אהסס לרגע. לא
אבלע את מילותיי. לא אבלום את עצמי ואגיד לך הכל. הכל את
שומעת? את תשמעי אותי. את לא תוכלי להפסיק אותי הפעם, את
שומעת? את לא תעצרי אותי. ולא תצליחי להתעלם ממני. אני לא אלך
מפה עד שאני אסיים להגיד לך את הכל. את חייבת להבין את זה. אני
לא יכול להיות כל כך קטן לנצח.לא נולדתי להיות צל. אני לא נהנה
מלבכות בלי דמעות. אני נחנק ואת תקשיבי לי! תקשיבי לי כשאני
אומר לך שאני אוהב אותך!
מתי סוף סוף באמת תביני? למה הייתי צריך להתאהב בך? את בכלל
יודעת לאהוב? תלכי לעזאזל. אני שונא אותך. אני לא רוצה לראות
אותך יותר בחיים שלי. אני מקווה שתמותי, את שומעת?

ואז אני אחבק אותך בכוח. את תחייכי חיוך שמנסה להיות אמיתי, עם
כל האמת שכבר יש בך. ואני ארגיש טוב עם עצמי. אני ארגיש סוף
סוף שלם. גם אם זה יהיה לבד.
ואז אני אלך ואת תישארי המומה.
ורגע לפני שאני באמת אלך (כי אני אתלבט הרבה אם אני באמת מסוגל
ללכת), אני ארגיש חרטה..  ושוב אני אהיה קטן. כל כך קטן שאני
כבר לא אצטרך ללכת. אני פשוט אעלם.
מזל שהחלטתי לא להגיד לך את זה.

מישהי פעם אמרה לי שעדיף להתחרט על הדברים שעשית ולא על הדברים
שלא עשית.

תשרפי.