חוק קולנוע? היה פעם דבר כזה. למשך שנה שלמה היה, ועתה גוסס.
ושוב המציאות מוכיחה שבעצם כלום לא אמיתי, שום דבר לא קיים.
כלום, חוץ מפוליטיקה ודעת קהל...
הלומי זכרון הם צועדים בסך
כל אבות המזון, אמהות הברדק
הם הולכים אלי קרב,
אבוד ואכזר,
להביא לשלטון את ההוא, המיוחד.
ההוא שיביא, שישנה, יעשה.
ההוא שיאמר קבל עם ועדה
"עד כאן! לא עוד!
הסדר חייב להשתנות!"
סדר חברתי חדש ייעשה
כשיחליט ההוא את הכסף לתת
למקומות הנכונים, לשיפור התנאים
ולא למחלקת זכרונות כואבים.
ואחרי שהצליח את החוק להעביר
בעצמה וביזע יגיע אחר
"לא עוד" הוא יאמר וברגע אחד
ימחה את כל אשר עשה האחד.
ללא אמצעים וללא פיתרון
נמשיך לעשות וליצור ולירוק
דם ודמעות וקולות רועמים
עד אשר יושבו הכספים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.