אדם לאדם מביט לו בעניים
רואה געגוע לחיי ה"בנתיים"
חיי הילדות - גיל ההתבגרות
לימודים, חברים, התאהבות
רואה שמחה, רואה גם צער
ושם רואה הוא פער
פער שנוצר מקשר שנשבר
ממילה לא מקום, יום אחר יום
וזה, הולך ומתייגע
לאותם ימים מתגעגע
נטולי הדאגות והכאב הממשי
לאותם שינויים של רגש עילאי.
של לחיצת יד או נשיקה בין חברים
לאותם רגעים בהם כולם מאושרים
אבל אלו אליו כבר לא יחזרו ויבואו
הם אבדו וגם הוא.
אבל אנו עוד שם בחיי הבינתיים
מנסים להחלץ אך לא מצליחים
בד בבד גם לא מבינים
את החשיבות של אותם הרגעים
שהולכים וחולפים להם עם השנים
אותם מחליפים הבעיות והכאב
אל זמן שבו קשה להיות אוהב
אז בוא אנחנו ננצל את הימים האלו
נטולי הדאגה והכאב
בכל יום לעוד חיוך אוהב
כדי שכשיביטו לנו בעניים בעוד 20 שנה
יראו לא את הפער אלא
את התבונה. |
