127. שירים לחיפה


1

בואי, עיר נהדרת, לבשי
את השקופה שבשמלותייך,
חשפי כתפייך המכוסות!
טביעת כף ידך, תרגומך הסימולטני -
אני באה לאוספך בחצות!

בואי ונתהולל,
נשתכר משמחה אורבאנית -
מעקב הנעל ועד רכס ההר!
באותה חבית של צבע עורבבנו -
על אותן חומות נצוץ בגראפיטי נהדר!

וכשאתעורר ואיזכר שמחר עובדים מהבוקר -
את - בנמל, ואני - על הדף הלבן,
אנער מעל ריסייך את שורות הבוסר
ואלך לישון בחיקך - בנוה שאנן.


2

יש ערים בתולות: עם המון מקומות קדושים,
שם גרות בתולות שחוסמות כבישים.
אבל את, המופקרת, מיהרת לתת,
והשלכת את כל הקדושה חזרה אל הענן הרוטט.
את ויתרת על תפקיד הסועדת מספר שלוש,
וכתבת מחזה אחר, ומחקת את דמות הקדוש.
וכשהקהל ימחא לך כפיים ויסיר את האוזניות -
תני לי להיות הקטנה שברקדניות!


3

כה ארצית אמונתך השנונה,
מגלגלת אבנים בלשונה.
כשכולם רוקדים סביב עגל-רפאים,
את בונה ארבעה רבעים
מהבית. את תמיד משלימה.
לרגלייך לא אויר: אדמה.
וכשסללת לעצמך כיכרות,
אלוהים התהפך בקברו.


4

אהובי נותר
מאחור
בפרבר המכוער,
האפור.



גזליהו מהפרברים,
עשי נס!
וגם אם לא יאהבני שוב -
תני לו להיכנס!

ושנני, והתרגלי:
בכפיות תהילתך
אל תאכילי טפילים
שלדלתך,
אל תאכילי טפילים:
הפרברים החמדנים.

יולי - אוגוסט 1999, חיפה.