ואתה, רק אתה יודע
מה כוחה של שניה אחת ויחידה.
בשניה אחת קצרה
ואתה מוצא עצמך
רץ כל עוד נפשך בך,
במנהרה צרה, שחורה ואינסופית.
זוהי השניה שלפני.
רק אתה יודע את פשרה
שאנשים תרים אחר כל חייהם.
מה שאותה שניה לחשה לך
אתה נחוש להפיץ ברבים.
מסתובב ביננו כפרח מוגן ונדיר,
רוכן כלפינו במבט מזהיר
כנזיר הבא מארץ רחוקה
ובפיו נשגבת בשורה חדשה.
מאזינים ועוד סקרנים סביבך מתקבצים
לשמוע ולראות בכדי להאמין.
אך לא תשנה
מידת הקליטה ויכולת הדיקלום,
לעולם לא נוכל לרדת לסוף דעתה
כל עוד יחסר בנו
מגעה האישי
הרגעי,
האינסופי