|
צובעת את הטלפיים
ארגמן בוהק
מושחת את המקור
צהוב ומעוקל
מנקרת את הנוצות
ניקוי אחרון
ממצמצת פעם אחת
בעין בלי אישון.
באתי לטרוף אותך
אהובי
לנעוץ את אהבתי
בבשרך התמים
לתפוס במלקחיים
את ליבך המוכן
לנקר ברגשותיך
בלי אשמה, בלי אשמה
באתי לסעוד אותך. |
|
אנחנו שתי נשמות
שוחות באקווריום
שנה אחרי שנה,
דורסים את אותה
האדמה הישנה, מה
מצאנו?
כלום.
שרית חדד בחידוש
מדהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.