פעם הלכתי לגן
יחד עם אחי הקטן
ובדרך עברנו דרך חלקת אדמה
שעד האופק הייתה כולה שממה
ואחי הקטן מסתכל
ובקולו התם שואל
מה פה קרה?
מה היה הדבר הנורא?
ואני בו מסתכלת
ובלבי שואלת
איך לספר על מה שקרה לאדמה
ועל המלחמה
איך גיבורים נפלו
והצמחים כולם נבלו
ואחי הקטן בי מסתכל
ובפנים תמות אותי שואל
למה נלחמנו?
רק בגלל אדמה
והאדמה?
האדמה, בגלל הדם כבר הפכה לשממה
ואנחנו הולכים הכול פה שממה
כול האדמה
לא עץ לא שיח לא פרח לא צל
ואחי הקטן מסביב מסתכל
ובעיניים תמימות הוא שואל
למה נלחמנו?
רק בגלל אדמה
והאדמה?
האדמה, בגלל הדם כבר הפכה לשממה
הכול פה סדוק
הכול פה יבש
מרגישים את הדם זורם
הכול פה דומם
ואחי הקטן בפני מסתכל
ובמבט תמים הוא שוב שואל
למה נלחמנו?
רק בגלל אדמה
והאדמה?
האדמה, בגלל הדם כבר הפכה לשממה
ואחי הקטן מסתכל
בפנים בוהות
ובעיניים תוהות
הוא לא מבין
הוא עוד קטן
הוא יבין שיבוא הזמן
האדמה היא כבר שממה
בגלל המלחמה
שגרמה לכול הדם
שעדיין מחלחל
ובגללו הכול נובל
והאדמה היא כבר שממה
בגלל, בגלל המלחמה.