היום
אתמול
מחר
הכל אותו דבר
יום הולדת
אזכרה
מסיבה
הלוויה
לקרוע את העיר
לקורע את הלב
לאכול
להקיא
לזחול לקפוץ
הלוויה ביום הולדת של עצמך
קוברים אותך
וזוכרים
את הטוב
את הרע?
לא
למה?
הרי היית גם זה...
היום שבו נולדת
בו נקברת
חזרת לאדמה
מאפר לאפר תשוב
מחשבות בזמן קבורתך
החול נערם ערמות ערמות
לאט לאט
אתה מאבד את היכולת לראות
אתה רואה דרך המחשבות
בשלב זה אתה כבר מנוקר מהעולם
אך חושב על כולם
אתה רואה את כולם מלמעלה
מסתכל, מתבונן
רואה מה באמת חשבו עלייך
מקווה שאת הנצחתך האחרונה כבר ראו
יפרסמו
ויראו כמה חכם היית
טיפש מבחוץ
חכם מבפנים
קוסם בחליפה שחורה
נמצא שמיימי
לבן
זה מסוכן
שחור עם לבן
ערבוב קטלני
יכול להרוג
ולאט לאט אתה מרגיש מוזר
יש מעבר
הרוח נושבת
היא לוקחת אותך
פתאום אתה כלב על המדרכה
חי אותם חיים מהתחלה
רק שומר על החיים
על המוות
בכפייה
אבל בעצם אין זמן
לא נולדת ולעולם לא תמות
הכל קורה
באי ודאות
נוצר מן הסתם
נוצר בנשימה של מישהו
שלא קיים
לא נברא
לאט לאט אתה מבין
אבל הולך לאיבוד
תמיד
חושב
אבל כואב
זה נעים
אתה לא מרגיש
הלב שלך נהפך לגביש
אבל הנשמה
חופשייה
שם בחוץ
ואז שוב כלואה
חיית פרא
מובילה לגהינום
לאבדון
אבל מלאך שומר מלמעלה
גן עדן
מוביל לפריון
יונה לבנה כשלג
או רצח חיה כמו דם
הכל אפשרות בחירה
אבל לא
זה הגורל
מעולם לא נבראנו
ואי אפשר
כי מרוב מחשבות אתה מתפוצץ
ואלי מזה נוצר עולמינו?
בקיצור
אי אפשר לדבר
אבל חיים
לצחוק מתוך הקבר
לראות אנשים בוכים
לא מבינים
אבל כן
מה לעשות?
אלו חיים
אנחנו לא חכמים כפי שנדמה לנו
אנחנו בעצם לא יודעים כלום
מה כן?
עובדות
אבל כשאין?
כלום!
הנה עובדה
אנחנו טיפשים...
חיים חיים של אחרים
אבל בסה"כ
רק את עצמינו אנחנו מעניינים
אז למה לעסוק באשליות?
הרי זה כל כך שטותי
דמעות
ציניות
כל דבר
הכל ציני ומנוקר
להיות רציני לפעם אחת
להיות אמיתי לפעמיים
והכל מתחיל שוב
כמה אפשר?
הכל אותו הדבר
אבל כל כך שונה
הכל מתחיל מזה
הכל מתחיל מן הסתם