בשקט
על הסדין את מונחת רפויה
ואורה של נורת החשמל
את עכשיו חולה.
לידך, מחוץ לקערית, אשכול ענבים
רחוץ מתעגל ירוקות.
דבוקת שיערות לחות על מצחך
המיוזע - קמט שאול מן הזקנה.
אני פורש לך חושך
כשביל לעפעפייך נפקחים.
באופל סופר ענבים.
עם האצבעות שלי העשר.
8=19-11
כלומר אכלת שמונה ענבים.
בקערית ישנים האגלים וענב קטן אחד
מנותק.

הרופא בדרכו עכשיו
עם שלל ציוד וסטטוסקופ.
יניח לך על חזך ויאזין
האנחות נפלטות ממך לחלל.
איני יכול להשיב אותן כגמולן.
ובחושך איני רואה
אם את שולחת לי מבט סלחני
ומודה.
או לא