גל תהילה / עת לכל דבר |
סגרתי את הדלת בפניו
והוא הציץ מהחלון.
אל תעקור נטוע,צעקתי
והוא נעלם כמו סתם
פתאום,כמו כלום
ורצה לקחת הכל כמתוך חלום
ונותרתי עם הזכרונות
עם כרית ספוגת דמעות
ועם המון תמונות
אורות בכל הבית
הרבה נרות
ואת אמא בשמיים
במסע,עולה עולמות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|