|
זהובת שיער ויפת מראה
ישבה לבדה ערומה מול המראה
כותבת שירים על בדידות וערום
שרה לעצמה בקצב מתוק
הושיטה ידה באיטיות מגושמת
מנסה לגעת במשהו שאין
היד השנייה התרוממה והלכה
וכמו הקודמת, גם היא מגושמת
קמה הילדה ממבצר מקומה
החלה נעה לצלילים שאינם
מעדה ונפלה הילדה לרצפה
"לזוז איני יכולה", זעקה בבכייה
נשארה הילדה בוכייה וכואבת
בלי יכולת לזוז ואף עם נזלת |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.