[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשנייט ואני נפגשנו הייתה תחילת כיתה ח'.
ממש במקרה נפגשנו, אני מניחה.
כל פעם שאני חושבת על זה אני מחייכת לפחות..
נפגשנו בעזרת חברים משותפים או משהו כזה, אולי אויבים משותפים,
מכרים משותפים, תלוי איך מסתכלים על זה.
בכל מקרה, מאז שנפגשנו היינו מסתובבים הרבה יחד.
אני זוכרת גם שחשבתי בהתחלה שהוא נורא מגניב, וזה בעצם סיפור
עצוב מהבחינה הזו, אני חושבת.
קרתה תאונה במשפחה שלו, ואני חושבת שזה מה שגרם לו להיות
הבנאדם שהוא, העובדה היא שכשהוא היה ביסודי הוא היה אדם אחר
לגמרי, כך שמעתי ממנו ואחרים.
אני זוכרת פעם שהוא אמר לי שאמא שלו שוקלת שהמשפחה שלו תעבור
לחוצלארץ לגור עם המשפחה שלהם או משהו.
לא ממש לקחתי את זה ברצינות אחרי קצת זמן בגלל שהוא אמר שתשעים
ושמונה אחוזים שהם לא יעברו.

כמו שאומרים We hade our ups and downs ואני חושבת שבסה"כ
היינו ידידים טובים.
מדי פעם הוא היה זורק משפט כמו "אם נעבור" ואני לא לקחתי
ברצינות יתרה, ולמרות זאת הייתי חושבת על זה לרגע ומיד מבטלת.
היה לי מצברוח מוזר תמיד
(אני מאשימה את ההורים שלי.)
בכל מקרה הגיעו תעודת אמצע השנה, ולמרות שלא למדנו בכלל באותה
חטיבה אלא רק באותו בית ספר הלכנו יחד הביתה משווים תעודות,
שלו הייתה טובה יותר..
לאחר מכן הגיעו חגים שונים, וכל מני מקרים שונים ומשונים שהם
כל אחד סיפור בפני עצמו, בין כה וכה.
שלושה חודשים לפני סוף השנה הוא אמר לי שהם כן עוברים.
ומה, האם אני לא אראה אותו יותר?...
הזמן עבר, ולאט לאט נגרר איתו סוף השנה הזו.
קיבלנו תעודות.
ריחמתי על עצמי שזה לא ייאמן.
מועד הטיסה של נייט התקרב, הכל כבר היה ארוז, ואז, שלושה ימים
לפני..
הייתה שביתה באל-על.
הטיסה נדחתה עד להודעה חדשה.
שמחתי וגם טבעתי ביגוני.
לאחר זמן רב ביותר של שביתה דיברנו בטלפון ונודע לנו שהשביתה
הסתיימה.
"אז זהו זה." אמרתי.
"כן." הוא אמר.
אחרי שעה הוא התקשר אליי מאושר.
"מה קרה?" התעניינתי.
"את לא תאמיני אבל.. אנחנו נשארים!!!!!! אמא שלי קיבלה עבודה
גדולה ממש פה בעיר, ואחותי הקטנה רשומה לגן ילדים ואני נשאר
פה!!!"
כשנפגשנו לא יכולתי יותר וכמעט בכיתי, אבל הייתי מאושרת.
כי ידעתי שהוא לא עוזב.
הוא גם לא יעזוב כנראה.
אמא שלו, שהיא אלמנה, פגשה מישהו נחמד מאוד שנייט די מחבב, ולי
נראה שהם ישארו כאן עוד הרבההההה זמן..


לנייט







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נקניקיות לגבות
נרקיסים לריסים
חמניות לריאות
שדיים למותניים
רוק ירוק
גאז בז
דרסטיק קלאסיק
חממה לבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/2/02 17:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתו זכוכית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה