רציתי להגיד לך המון דברים.
רציתי דבר ראשון לשאול אותך איך קוראים לך ואם יש לך במקרה
קרובי משפחה ברחובות, פשוט את נורא מזכירה לי מישהי משם,
וחשבתי שאולי אתן בנות-דודות, ואחרי שהיית עונה לי הייתי רוצה
גם לספר לך קצת על עצמי ועל הזיכרונות שלי ועל הילדות שלי,
שאגב הייתה מאוד מאושרת. רציתי שאת תספרי לי גם ושנמצא איזה
כמה דברים משותפים ושעל זה נפתח שיחה, ואולי גם נבנה קשר, אבל
אם זה לא מספיק אז גם רציתי שנמשיך ונעבור לשנים האחרונות
ושתספרי לי מה למדת בתיכון, מה עשית בצבא ומה את רוצה לעשות
בחיים שלך עכשיו, ושאולי מהנקודה הזאת נוכל לבנות את הקשר
שלנו.
רציתי שקבע ללכת לסרט ושבדרך אגב אני אזמין אותך לקפה אצלי
בבית ואת תסכימי ברצון, ואז נוכל גם לשכב, ככה סתם על הפגישה
הראשונה הרשמית שלנו. רציתי שנתכנן תוכניות לעתיד המשותף
שלנו-כמה ילדים יהיו לנו, איפה נתחתן ואיך השירותים שלנו יראו.
רציתי שכבר נחליט שהשירותים והמקלחת יהיו ביחד-כי זה גם חוסך
מקום וזה גם יותר נוח. רציתי שממש תתאהבי בי ושתספרי עליי לכל
החברות שלך, ולחברים שלך לשעבר. רציתי שאמא שלך גם תאהב אותי,
ושאחיך הקטן יעריץ אותי. רציתי שנזדקן ביחד, ושנקנה חלקת קבר
משותפת, כדי שנוכל להיות ביחד לנצח.
ממש רציתי את הדברים האלו. מכל הלב.
שכחתי שאני אמור לשאול אותך אם יש לך חבר, או בעל או אם את
בכלל לסבית. בכלל לא חשבתי על לשאול אותך אם אני מוצא חן
בעינייך ואם את חושבת שיש סיכוי שיהיה בינינו משהו. ואחרי
שנזכרתי בדברים האלו-רציתי לשאול אותך אותם-באמת! אבל זה כבר
לא נראה לי במקום. אז רציתי לשאול אותך אם יש לך במקרה אש.
לא בשבילי, חלילה-אני לא מעשן, בשביל חבר שלי. הוא יושב ממש
שם.