יושב לבד בחדר
לא אהיה חלק מהעדר
מנסה להיות שונה
וזה מביא לי רק סבל
אין לי חברים
עלי אף אחד לא באבל
אבל מה שתגידו לי- לא רוצה לעשות
מי שאני, זה מי שאני רוצה להיות
אף אחד לא מכיר את דור האמיתי
בפנים אני צורח, אין מי שישמע אותי.

האם לקפוץ או לא לקפוץ מהחלון?
מרגיש כלוא ונעול בתוך קופסת קרטון
לא יכול לנשום באותו מקום סגור וקטן
אבל שאף אחד לא יוציא אותי מכאן
אל תנסו! להושיט לי יד
אם תכירו אותי תראו שאני לא איש נחמד
ברור שמחר יהיה יום אחר!!!
אבל מי אמר שעד מחר לא אשבר.

מלחצי העתיד אני נגמר
מאכזבות העבר אני נשבר
בקושי ההווה, לא יכול להתקיים
ועד האופק הכל מדבר שומם
כל יום מרגיש כמו מאה שנים
מלחצים כבר יוצאים לי קמטים
אולי אם אמות מכדור לראש
אני ארגיש כמו שאר בני האנוש
אולי אם יצא לי דם מהורידים
אדע שאני בדיוק כמו האנשים האחרים.

האם לקפוץ או לא לקפוץ מהחלון?
מרגיש כלוא ונעול בתוך קופסת קרטון
לא יכול לנשום באותו מקום סגור וקטן
אבל שאף אחד לא יוציא אותי מכאן
אל תנסו! להושיט לי יד
אם תכירו אותי תראו שאני לא איש נחמד
ברור שמחר יהיה יום אחר!!!
אבל מי אמר שעד מחר לא אשבר.

בינתיים אמשיך להתחבא מאחורי מסיכה של חיוכים
ואמשיך להיות נורמאלי באותו עדר הכבשים
כולם יסובבו את הראש
לא ישקיעו מחשבה
בשבילם אני עוד בן אנוש
שלא שווה תגובה
בינתיים אני אעשה עם כולם בדיחות
כשהשאלה האמיתית- להיות או לא להיות
הם יחשבו שאני עוד סתם אחד
כשבפנים אני עוד ילד מפוחד.

האם לקפוץ או לא לקפוץ מהחלון?
מרגיש כלוא ונעול בתוך קופסת קרטון
לא יכול לנשום באותו מקום סגור וקטן
אבל שאף אחד לא יוציא אותי מכאן
אל תנסו! להושיט לי יד
אם תכירו אותי תראו שאני לא איש נחמד
ברור שמחר יהיה יום אחר!!!
אבל מי אמר שעד מחר לא אשבר.